כאבים בשוק בריצה- שין ספלינט ושברי מאמץ

רוצים לדעת איך למנוע שברי מאמץ ושין ספלינט?

הנה נוסחת הקסם: אימון מותאם ליכולת, תזונה טובה ומנוחה מספקת.

חוכמה קטנה מאוד... כולם יודעים את זה, וכמעט תמיד רחוקים מהאידאל.

כדי להבין באמת איך למנוע צריך להבין מהם המצבים, גורמי הסיכון שלהם והטיפול שהוכח כמוצלח (וגם טיפולים מקובלים שטרם הוכחו)

נתחיל בשין ספלינט, או בשם המקצועי- MTSS- medial tibial stress syndrome-

תסמונת עומס השוקה הפנימית בתרגום חופשי.

שין ספלינט הוא כינוי לכאב שמורגש כמו שבב או קוץ בשוק, אך למעשה תיאור זה לא מתאים כל כך מכיוון שפיזור הכאב הוא כמו פס של מס' ס"מ של כאב ולא נקודה אחת. הוא מורגש בדרך כלל בצד הפנימי של השוק (נניח צד ימין של שוק שמאל), ולעיתים מלפנים.

הסברה המובילה כיום לגבי תהליך היווצרות הכאב הוא פגיעה ברקמות החיבור והשרירים של השוק שנאחזים בעצם השוקה (טיביה).

מה גורם לכשל ברקמת שריר ורקמת חיבור?
בראש ובראשונה שימוש יתר, עומס מתמשך שאינו מתאים למתאמן.

הנה דוגמה: אביב ורון בני 42, החלו להתאמן לאחרונה בקבוצת ריצה.

אביב סובל מעודף משקל קל (+10) ונהג לרוץ ריצות תחרותיות בנבחרת הריצה של התיכון שלו ובאליפויות צה"ל אבל לא היה ממש פעיל מאז.
רון במשקל תקין, והתאמן במסגרות שונות
באימוני כוח עד כה.

מי מהם ייפצע ראשון?

נקצר את הסיפור- לאביב על הנייר יש 3 גורמי סיכון (שאין לרון) להיווצרות פציעה- עודף המשקל, עודף המוטיבציה ויצר התחרותיות, וההפסקה הגדולה מפעילות גופנית- כולם עלולים ליצור גרף עומסים יחסית גבוה למה שגופו יכול לשאת בפרק זמן קצר.

ישנם גם גורמים ביומכאניים כמו חוסר שליטה או כוח בתנועות הקרסול והירך, וכמעט תמיד אני פוגש בקליניקה קשר ישיר בין בסיס הכוח ויכולת התנועה לבין הכאב שנוצר דווקא שם ולא במקום אחר.

האבחון יהיה בעיקר על סמך התסמינים ולכן חשוב שיהיה מעורב איש מקצוע שיודע להבדיל בין הפגיעה הזו לפגיעות

אחרות כמו שברי מאמץ.

מהם שברי מאמץ?

שברים מיקרוסקופים במעטפת העצם שמבטאים חוסר איזון בין תהליכי בניה והרס שמתרחשים בגוף ובפרט בעצם למשך כל החיים.

שברים אלו נפוצים במיוחד בעצם השוק והתסמינים מאוד דומים. לרוב אנחנו נראה בקליניקה כאב ממוקד יותר על גבי העצם ופחות בסביבת השרירים. האבחון המדויק מתבצע בעזרת הדמיית MRI (תהודה מגנטית) אבל יכול גם להתבצע בעזרת מיפוי עצמות, שמערב זריקת חומר ניגוד רדיואקטיבי ולכן פחות מומלצת.

שברי מאמץ יכולים להתקיים גם באזורים אחרים- למשל אני מכיר חייל מסוים (...) שסיים את השלב המסכם ביחידה שלו עם שברי מאמץ בעצמות המסרק בכף הרגל. מה היה בתרגיל המסכם שהוביל לכך? מחסור בשעות שינה, הגבלה במזון (מנות קרב), משקלים מטורפים שהיינו צריכים לסחוב והרבה הרבה קילומטרים שנעשו ברגל. זה הרגיש ממש כמו ללכת עם מסמר ענק שתקוע ברגל.

שברי מאמץ נפוצים יותר בקרב נשים, ונמצא שהם מופיעים בסמוך לתסמינים הורמונליים נשיים כמו הפסקת הווסת, במיוחד בקרב אתלטיות.

ההישגיות בספורט, בקרב נשים במיוחד, באה לעתים קרובות בד בבד עם הגבלה קלורית (בין אם מסיבות הישגיות או מסיבות אחרות, למשל הפרעת אכילה), מה שמוביל לפגיעה במערכות שונות, ביניהן גם המערכת ההורמונלית ומערכת השלד . לכן מחזור לא סדיר יכול להיות אות מוקדם לכך שהעומס לא מותאם לכמות הקלוריות שנצרכת במהלך תקופת האימונים, ויש להקדים תרופה למכה ולעשות סדר בתזונה ובעומסים עוד לפני שהפציעה משביתה מפעילות.

השילוב של מחזור לא סדיר, הגבלה קלורית ושברי מאמץ או אפילו ירידה בצפיפות העצם בקרב נשים בגיל הפוריות הובילו לשם "הטריאדה הנשית".

מאחר וגברים לא "סובלים" מהפסקת מחזור המונח הכולל נקרא RED-S, Relative energy deficiency in sport.

מקומות נפוצים נוספים יכולים להיות על עצם הירך, צוואר הירך והאגן.

לאחר אבחון של שבר מאמץ, יש בעיקר לנוח מפעילות שנושאת משקל על האזור הפגוע. מנוחה לא אומר שעכשיו יושבים בבית וממררים בבכי על המרתון שהלך או ריצת הסופ"ש עם הגרנולה והסלפי שהפסדת.

זה אומר שאפשר לעבוד על אזורים אחרים ולבצע פעילויות אחרות (באישור האורטופד\פיזיותרפיסט)- רכיבה על אופניים בתנאים מסוימים, שחיה ופעילות מימית אחרת, תרגילים חיזוק לכל האזורים שלא פגועים. ברוך השם יש תמיד מה לשפר.

אז אם הכאבים נובעים מעומס לא מבוקר, איך מטפלים בפציעה?

ובכן... בעזרת עומס מבוקר :)

בהנחה שמדובר בפגיעה בשוק בשתי האבחנות המתוארות, שרירי המטרה הם שרירי השוק המדיאליים ולעיתים שרירי השוק הקדמיים, יש לוודא שאכן נעשו תרגילי חיזוק שמכוונים לאזור זה, ובגדול זה אומר בין השאר תנועות של עלייה על קצות האצבעות, כיווץ האצבעות וכן הרמה של כף הרגל. חשוב גם לתת ביטוי לתנועות יומיומיות ורב מפרקיות כגון עליית מדרגות וקימה מישיבה

המינון והעומס שמופעלים בתרגילים אלו צריך לגדול ככל שמתחזקים, וחשוב לא להתפתות לחזור לרוץ באותן מהירויות ומרחקים שבוצעו טרם הפציעה. יש להתחיל בהליכה ולשלב "נגיעות של ריצה". הפעילות השרירית והעומסים החיצוניים שמופעלים על כל הרקמות- שרירים, גידים, עצבים, עצמות וכלי דם יכולים גם לעודד בניה כאשר זה מבוצע בתזמון, בקצב ובעוצמה המתאימה.

טיפולים נוספים שמקובלים להקלה על הכאב והתאוששות מהירה כוללים עיסוי עמוק, דיקור מערבי, חבישות ספורט, שימוש במדרסים, ועוד.

הטיפולים הללו נמצאו במחקר כיעילים בעיקר לטווח הקצר (עד מס' שבועות או חודשים בודדים), אבל בפועל הם משולבים בשיקום הפעיל ותורמים רבות להתמדה והעמסה הדרגתית, שהם אלו שבסוף מכתיבים שיקום מוצלח.

לא פעם אנחנו נתקלים בפציעה חוזרת למרות חזרה הדרגתית לריצה ושיקום הולם. במקרים כאלה אני מתמקד קצת יותר בניתוח ביומכאני מעמיק בעזרת מעבדת הריצה, ובה אנחנו מצליחים לזהות את הקשרים התנועתיים בין הפציעה לבין גורמים עקיפים כגון חולשה של הרגל השניה, שליטה מוגבלת בשרירי הישבן באותו צד, מגבלות טווח תנועה במפרק ספציפי ועוד. כך אנחנו מצליחים לפתור "תעלומות" ומצבים מתסכלים שלא נפתרים בשיקום קלאסי שמתואר בספרות המדעית.
 

מעבדת הריצה מספקת כלי אבחוני וטיפולי יוצא דופן

לפיזיותרפיסט תפקיד מכריע בניהול המשאבים העומדים לרשותו ולרשות המטופל לטובת ההחלמה המהירה והמלאה ביותר. ככל שיכיר טוב יותר את ענף הריצה, כך יוכל לתת מענה מדויק ויעיל יותר. כשאני מטפל ברץ עם פציעה כזו, אני מלווה אותו עד לחזרה סדירה לאימונים ולא נותן לפציעה פתח לחזור על עצמה.
 

לייעוץ, אבחון וטיפול צרו קשר ישירות לטלפון שלי או השאירו מסר בתיבה שלמטה.

​

פיזיותרפיה וכושר | Keep on Moving

טיפול, שיקום ומניעת פציעות ספורט, עבודה ותאונות

052-8245827