מעבדת ריצה- אבחון ביומכאני, התאמת סגנון ריצה אישי, בניית יסודות לריצה 

מי אנחנו:אלדר פרדואלדר הינו מאמן ריצה במסגרת קבוצת PARDO RUN CLUB אשר בבעלותו וניהולו. הקבוצה קיימת כ-7 שנים ובמסגרתה הוכנו אנשים לריצות שונות מ-0 ועד אולטרה מרתון. אלדר הינו מאמן מוסמך מטעם וינגייט בעל תואר ראשון במנהל עסקים וספורט-תרפיה. בעל הסמכה מטעם וינגייט לתזונת ספורטאים וניהול מוסדות בריאות ציבוריים ופרטיים. בין שאר תפקידיו בסיירת אגוז, עסק אלדר גם כקצין אימון גופני. בתפקיד זה הכין אלדר מאות לוחמים להישגים ואתגרים שונים, לאחר עבודת מחקר שבוצע על ידי אלדר ורופא היחידה שונתה שיטת בניית תפריטי התזונה בקרב ביחידות המיוחדות בצה"ל. ניר קריגרפיזיותרפיסט ומדריך כושר- טיפול בפציעות ספורט, כאבים ופגיעות שריר שלד ובניית תכניות אימון בתקופת פציעה\מחלהניהול מותג מדרסי וואסילי מדיקל- התאמת מדרסים, הכשרת אנשי מקצוע, שיווק והפצה.מרצה- הכשרות פיזיותרפיסטים, מאמנים, הרצאות לקהל הרחב.Running Lab- ניתוח תנועה ושיפור ביצועים בתחום הריצה.בעל קליניקות Keep on Moving ברחובות (מושב סתריה) והוד השרון (מושב ירקונה)Running lab: רקע: המעבדה נולדה מתוך צורך להבין את מהות הפציעה באספקט התנועתי בזמן הריצה. רק אבחון של התפקוד עצמו שהוא ריצה יכול לזהות זאת.מכיוון שניתוח הפגיעה בתנועת הריצה מוגבל באמצעות עין אנושית חשוב לבצע זאת באופן מבוקר על ידי צילום איכותי ובקרה על כל המשתנים הרלוונטיים.  חזון:החזון שלנו הוא לתת מענה לכל מי שרוצה להנות מעולם הריצה לרוץ ללא כאב, להבין את מקור המגבלות ולפתור אותן באופן מקצועי ויעיל. אודות:מעבדת הריצה שלנו מתמחה באבחון תנועת הריצה, מציאת נקודות החולשה המובילות לפציעה או עיכוב בהתקדמות. התהליך נועד לזקק את שורש הבעיה ונותן פתרון באופן אישי ומהיר.האבחון מבוסס על ניתוח ביומכאני באמצעות מערכת צילום המסייע להבין את ליקויי התנועה הייחודיים לכל אדם.ניר הפיזיותרפיסט ואלדר מאמן הריצה מייצרים מעטפת מלאה לאבחון תנועה ויכולות, ניתוח ובנייה של תכנית אימונים וניטור העומסים, ועל בסיס האבחון מבוצע שיקום פציעות קיימות ומניעת חזרתן, התאמת מדרסים במידת הצורך, ועוד.כל זאת תוך כדי מעקב מתמיד על ביצוע תכנית האימונים והשיקום. מוצרים:קורס טכניקת ריצה אישית:הקורס הינו קורס אישי שמטרתו לשפר את סגנון הריצה לרצים בכל הרמות, קורס זה נעשה במעבדת הריצה וכולל מיקוד אישי הליקויים הקיימים אצל כל אחד תוך כדי הבנה מה ניתן לשפר ומה נפיק מהשיפור כאשר הלימוד נעשה על ידי צילום מתמיד של הרץ והצגת תוצרים על גבי מסך קדמי, הקורס כולל 3 מפגשים הבנויים אחד על השני ותרגול שמתבצע בריצות השוטפות בין המפגשים.הקורס מיועד לרצים אשר לא מרגישים בנוח עם סגנון הריצה שלהם, רצים המעוניינים לשפר סגנון לטובת שיפור הריצה או רצים שמעוניינים במיקוד אישי משמעותי לטובת יצירת סגנון מהיר יותר יעיל יותר  אבחון ביומכאני מקיף של יכולת התנועה וסגנון הריצה לזיהוי מקורות פציעה:האבחון מתבצע על ידי פיזיותרפיסט בעזרת ניתוח וידאו מעמיק של הרץ כאשר הוא מצולם במספר זויותמתאים במצבים הבאים:א. כאשר רץ חש בכאב או אי נוחות בעת ריצה או אחריה.ב. כאשר רץ מרגיש שיש קשר בין סגנון הריצה לפציעה שלוג. כאשר פיזיותרפיסט או מאמן ריצה מזהה שיש פוטנציאל גבוה לשפר את תוצאות השיקום בעזרת התאמת הסגנון באופן אישי.איך מתבצע?בסיס של שלושה מפגשים ותוספות לפי הצורך. אורך מפגש 45-70 דקות לפי הצורך.מפגש ראשון: ראיון, קבלת מידע חיוני לגבי הפציעה, דפוס האימונים, מטרות. בדיקת בסיס תנועתי- יציבות, כוח וטווחי תנועה. צילום סגנון הריצה, ניתוח בסיסי וקבלת תכנית אישית ראשונית בהתאם לבדיקה. בין המפגשים מתבצע ניתוח ביומכאני מקיף של סגנון הריצה על מנת לזהות את מקור הפציעה ולקבל נתונים מדויקים לגבי זויות, מרחקים, קצב וכדומה אשר יהוו בסיס להשוואה בהמשך התהליך.מפגש שני: הערכת התקדמות על פי הנחיות המפגש הקודם, תרגול סגנון מבוסס למידה מוטורית* בשיטות מגוונות וחדשניות על פי המחקר העדכני, ובעיקר מותאמות אישית. בקרה על השפעת התרגול והסגנון הנלמד על כאבים וסימפטומים שהופיעו במהלך הפציעה. קבלת תכנית תרגול מתקדמת לשיפור הסגנון והטמעתו.מפגש שלישי: הערכת התקדמות על פי הנחיות המפגשים הקודמים, השוואת ההתקדמות מהמפגש הראשון עד הנוכחי. הדרכה לשילוב הדגשים והסגנון בתכנית האימונים (ניתן לבנות תכנית אימונים בתוספת תשלום עם פיקוח צמוד לאורך התכנית). סיכום וקביעת מפגשי בקרה במידת הצורך. עלות- 1200 ש"ח, ניתן לקבל החזר חלקי מכללית מושלם וביטוחים פרטיים.*למידה מוטורית (Motor Learning) היא המדע העוסק בתהליכים קוגניטיביים ופסיכולוגיים של למידת תנועה. תהליכי הטמעת מיומנות מוטורית כגון שיפור סגנון הם בעלי השפעה מכרעת על תוצאות התהליך, ואנו עדים לא מעט לתוצאות שליליות (פציעה, ירידה בהנאה מהפעילות) בעקבות אימון שאינו מבוסס למידה מוטורית.    להתאמן נכון לפי יכולותיך האישיות:לימוד עקרונות לביצוע תכנית אימונים. הכרת מושגי יסוד באימון ויישום בפועל שלהם לפי יכולת ומדדים אישיים. העמקה באימון הרץ ומציאת טווחי דופק מדוייקים לשיפור תכנית האימון וביצועים עתידיים. מתבסס על מבחנים אירוביים ואימון מעשי אישי על ידי מאמן ריצה מנוסה.האימון מתבצע במעבדת ריצה וכולל ניטור על ידי מד דופק וניתוח ביומכאני.עלות מפגש- 400 ש"ח לעמוד הפייסבוק של Running Lab יש לך עוד שאלות? שאל\י אותי עכשיו דרך תיבת הפניות שלמטה או ישירות לטלפון שמופיע במעלה הדף ​

טיפול פיזיותרפיה לרצים- מעטפת השיקום המלאה 

  לאורך השנים כפיזיותרפיסט ומדריך כושר טיפלתי ואימנתי רצים רבים במסגרות שונות- רצים שהפעם האחרונה שרצו היתה בשיעור ספורט לפני 30 שנה, רצים שהתחילו מהר מידי, נפצעו וחוששים להמשיך, רצים שעושים את אותם אימונים כבר 5 שנים ותקועים במקום,רצים מכורים שחייבים לחזור לריצה כמה שיותר מהר כדי לקבל את המנה שלהם,רצים תחרותיים שלוקחים פודיומים ועושים את הבלתי ייאמן.כאלה שאמרו להם לא לרוץ כי הגוף שלהם לא בנוי לזה וזה לא לגיל,כאלה שאמרו להם לרוץ אבל לא יכולים להעלות את זה בדמיונם,כאלה שלא מצליחים להתמידוכאלה שלא יכולים בלי.אם הניצוץ של הריצה נמצא אצלך אבל משהו מפריע או מגביל אותך מלעשות זאת,התקשר\י עכשיו לייעוץ ללא עלות ואשמח לעזור בעצמי או להפנות אותך לגורם מתאים.איך אני יכול לעזור?במפגש אנחנו מגדירים את הבעיה ואופייה- כיצד היא באה לידי ביטוי. לפעמים זה כאב, לפעמים זה קושי פיזי לעמוד במטרה מסוימת, לפעמים קשה להגדיר זאת במילים אבל מרגישים שמשהו חסר ויכול להיות טוב יותר בעזרת עין מקצועית ויד מכוונת.לאחר שמגדירים את הבעיה, קל יותר לדעת מה אנחנו רוצים לבדוק.הבדיקה כוללת איפיון יכולות גופניות- גמישות, כוח, שליטה בתנועה, יציבות, טכניקה, וביטוי אופייני של כאב.ברגע שמוצאים מרכיבים שדורשים שיפור, נעבוד עליהם ביחד. יש דברים שמתבצעים בקליניקה, ויש כאלה שמתבצעים בבית. כמובן שחשוב לבצע משניהם. הדגש מבחינתי הוא ביצוע תרגול או דגש שניתן ליישמו בקלות ברמה הפרקטית, כי מה שלא יתבצע- לא יעבוד.תכיפות המפגשים משתנה לאורך תקופת השיקום. בהתחלה המפגשים יהיו צפופים יותר, ובהמשך יתרחקו זה מזה עד שאהיה בטוח שאת/ה יכול לרוץ בבטחה ועם סיכוי נמוך לפציעה חוזרת.מה האמצעים שעומדים לרשותי בטיפול?קודם כל זוג אוזניים קשובות וסבלנות. מצב של פציעה הוא מתסכל ומבלבל, ו"מעוות את חוש הזמן לאט" (כדברי ברי סחרוף)- כלומר קשה לעמוד ולחכות בסבלנות שהפציעה תעבור כשהחיידק נמצא בדמך. האוזניים שלי יודעות ללקט את המידע החשוב ולמצוא את הדרך הקצרה ביותר להחלמה. הסבלנות היא מפתח חשוב במיוחד בריצה, כי חזרה מוקדמת ולא הדרגתית יכולה להחזיר אותך לנקודת המוצא. חשוב להדגיש כי ריצה היא חלק אלמנטרי מתהליך השיקום וחשוב לי להתאים את תכנית האימונים למגבלה שלך, זאת כדי למזער טעויות אימון שהן הגורם המוביל לפציעות ריצה. אני עושה זאת בשיתוף פעולה מלא איתך ועם המדריך ריצה שלך, אם יש כזה, ואם לא ונראה לך שתרצה- אשמח לעזור לך למצוא אחד מתאים (אני מרצה בקורס מדריכי ריצה במכללה בווינגייט ובקשר עם מדריכים בכל הארץ).במקרים מסוימים אני ממליץ על מדרסים, אשר ניתן להתאים אצלי בקליניקה. חשוב להדגיש כי מדרסים הם לא ברירת מחדל לכל כאב ברגל, ומבנה כף רגל אינו מספיק כדי להחליט על שימוש במדרס. אני מקפיד שהמדרס יהיה חלק מהפתרון לבעיה, ולהשתמש בו רק כשצריך. לקריאה נוספת על מדרסיםומה עוד?עיסוי וטיפול מנואלי, דיקור מערבי, תרגילים רפואיים\פונקציונליים לריצה, חבישות רפואיות, גלי הלם.חשוב להדגיש כי לא בהכרח אשתמש בכל האמצעים הללו בטיפול- חשוב שהאמצעים ישמשו את המטרה ולא יהיו כמו ירי לכל הכיוונים. תוך כמה זמן אראה שיפור במצב?זה משתנה כמובן על פי סיפור הרקע והפגיעה, אבל בממוצע נצפה לשינוי כלשהו במדדים שהגדרנו כאבני דרך להחלמה עד 3 טיפולים. אם לא יחול כל שינוי למרות שביצענו את הדרוש בתקופת זמן שהוגדרה מראש אפנה אותך לבעל מקצוע אחר לאבחון נוסף. זה יכול להיות אורטופד או פיזיותרפיסט אחר שאני סומך על דעתם ונמצא איתם בקשר מפעם לפעם. מה חשוב כדי להצליח בשיקום?לבוא מוכן\ה לעבוד. הטיפול הוא תהליך של שיתוף פעולה ודרך משותפת.שיתוף פעולה כזה כולל משמעת, התמדה, שיתוף והעלאת סוגיות ושאלות מולי כדי שנוכל לעשות התאמות תוך כדי תנועה. אם יש לך ספקות לגבי כיוון הטיפול או יכולתך לעמוד בדרישותיו (למשל, אתה מפחד ממחטים וחושש שלא תוכל לעמוד בטיפול, או, אתה לא מצליח לבצע את התרגול העצמי שהצבתי לך) אנא שתף\י כדי שנוכל ליישם טיפול קצת שונה. יש הרבה דרכים להגיע למטרה.יש לך עוד שאלות? שאל\י אותי עכשיו דרך תיבת הפניות שלמטה או ישירות לטלפון שמופיע במעלה הדף ​

התאמת מדרסים היא תחום פרוץ!

​בפרק השלישי אתייחס לבעיות עם התאמת המדרסים בארץ, אנסה למנות כמה ולהסביר איך אני מתמודד איתם ברמה האישית כמתאים מדרסים ופיזיותרפיסט. אם פספסתם את הפרקים הקודמים הנה הם- 1 2  בעלי המקצוע אשר מתאימים בארץ הם בעלי הכשרה ברמה לא אחידה, ואין חוק המסדיר מי רשאי להתאים מדרסים:פודיאטור- מקצוע טיפולי אקדמי אשר מוסמך לטפל בבעיות אורטופדיות ו\או עור וציפורניים. באירופה ההכשרה אורכת 3 שנים ואילו בארה"ב אורכת יותר והמוסמכים הינם ד"ר לפודיאטריה (לא להתבלבל עם פדיאטריה- רפואת ילדים) אבל אינם רופאים. בארץ אין תכנית הכשרה לתחום. אורטוטיסט- מקצוע אשר נלמד במסגרות שונות בארץ ובעולם. התכנית שמאושרת בארץ ע"י משרד העבודה כוללת 1240 שעות לימוד. תכנית הלימוד אינה אקדמאית (אין תואר בתחום). ותפקידה להכשיר את הלומדים להתאים אביזרי עזר רפואיים והנעלה רפואית וביניהם גם בניית מדרסים. בהיעדר הכרה של משרד הבריאות והסדרה של התחום ישנם גם קורסים קצרים מאוד ו"הכשרות לא כשרות".פיזיותרפיסט- מי שלמד תואר לפיזיותרפיה (Mpt\Bpt\Dpt) ובעל רישיון מטעם משרד הבריאות. ההכשרה בתחום התאמת המדרסים נעשית לאחר התואר בקורסים והסמכות שונות על פי סוג המדרס.בהערכה לא מבוססת, בעלי המקצוע המצוינים מעלה מהווים כ50% ממתאימי המדרסים בארץ, ואילו השאר לא עברו כל תכנית הכשרה מסודרת או מוכרת. חלקם יצהירו בלי למצמץ כי הם מומחים בתחום למרות שההתמחות הכשרה היחידה בנושא רגליים היא אורטופד מומחה כף רגל (שלרוב לא עוסק בהתאמת מדרסים). מטפלים ברפואה משלימה, מוכרנים, ובעלי הכשרות שאינן מוכרות מטעם כל גוף רשמי מהווים חלק ניכר ממתאימי המדרסים בארץ והיעדר הסדרה ואכיפה בתחום הופך את התאמת המדרסים לשוק פרוץ בו תוצאות הטיפול לא טובות והמכירה היא לפעמים על סף הונאה.  בדיקה שמתמקדת במבנה- אצל לא מעט מתאימי מדרסים הבדיקה מתמקדת במבנה הרגל כאינדיקציה לשימוש במדרסים. "יש לך קריסה", "יש לך פלטפוס" "יש לך קשת גבוהה"- כולם מאפיינים ויזואליים. כמו שאנחנו לא שופטים עובדים בחברה בעיקר על פי המראה, ובודקים את תוצאותיהם בשטח, כך גם ראוי להתייחס לרגליים שלנו. זה לא סתם דימוי רומנטי, אלא טענה שנבדקה לא מעט בספרות המדעית ובמחקרים אשר הגיעו שוב ושוב למסקנה שצורת הרגל לבדה אינה משקפת את ביצועי כף הרגל בפועל ואינה יכולה לנבא פציעות עתידיות באזורים שונים של הגוף כפי שנטען בעבר ועדיין נטען.בדיקה טובה צריכה לבחון האם תפקוד כף הרגל משפיע בפועל על התלונה שעליה התלונן המטופל. בדיקות יציבות, תנועה, גמישות וכוח ומעל הכל תפקוד ספציפי במטלה רלוונטית  לשגרת היום של המטופל הם המרכיבים החשובים בבדיקה, לכן יש לאפיין את אופי הפעילות שנדרש מהמטופל לאורך היום ולבדוק בהתאם- כי מן הסתם לא תבדוק עובד משרד כמו שאתה בודק שחקן טניס מקצועי, אפילו אם כף הרגל שלהם נראית אותו דבר, נכון?לפיכך, אני מדגיש שוב- אין סיבה להתאים מדרסים כאשר הדריכה נוחה, התפקוד טוב, ולמעשה הסיבה היחידה היא המבנה או היציבה של כף הרגל. טיפול שעומד בפני עצמוישנם טיפולים שעובדים לטווח ארוך, וישנם טיפולים שעובדים לטווח קצר. באופן אופטימלי אנחנו נרצה הקלה מיידית לסימפטומים אבל גם לפתור את שורש הבעיה ולמנוע ממנה לחזור באותה צורה או בדרכים אחרות (כמו שלפעמים מרגישים שכאב עובר ממקום למקום). לכן שילוב של טכניקות ואמצעים טיפוליים (טיפול רב מימדי) עובדת לפעמים טוב יותר מאשר טיפול חד מימדי. בפיזיותרפיה אני כמטפל משתמש במגוון גדול מאוד של טכניקות ואמצעים טיפוליים ומבצע שילובים שונים שלהם בהתאם למטופל ולשלב השיקום שבו הוא נמצא (למשל דגש על הקלה על כאב בתחילת הטיפול ודגש על חיזוק ומניעה בהמשך).מדרסים הם טיפול חד מימדי, שלרוב פועל בטווח הקצר עד הבינוני. (כלומר מספר שבועות עד מספר חודשים). הם משפיעים בעיקר על החלק התחתון של הרגל, וככל שהבעיה יותר גבוהה כך השפעתם יורדת. כך שאם יש בעיה מורכבת שדורשת התייחסות לתנועה כוללת של הגוף והאבחון והטיפול מתייחס רק לאספקטים מצומצמים של תנועה ומבנה כף הרגל- יש סיכוי קטן יותר שהם ישפיעו בצורה משמעותית ובטווח הארוך אין להם יתרון על טיפולים אחרים.ברוב המכונים מדרסים נמכרים כפתרון לכל בעיה ולכל דורש ולא פעם יש תחושה שתצא עם המדרס הכי חדיש ומשוכלל גם אם יש לך רגל של אל יווני ואין לך תלונות מיוחדות, ולך כלקוח אין כלים להעריך כמה אתה באמת צריך את הטיפול הזה. התחייבות לטיפול לפני שבודקים אם יש היתכנות גבוהה להצלחה.לקוח קלאסי, רץ עם "דורבן" בעקב נכנס לחנות מדרסים. הוא מספר למוכר על הבעיה, מציעים לו מדרסים בהתאמה אישית (כי זה מה שיש להציע), ומבצעים בדיקה כלשהי, בדרך כלל משהו שמתייחס לפיזור הלחצים של כף הרגל על הקרקע. מכאן הערה סטנדרטית על המבנה (פלאטפוס למשל) והופ, לוקחים לו מידות ובונים לו מדרס כטיפול. התשלום מראש, המדרס יהיה מוכן תוך כשבועיים.הלקוח חוזר לאיסוף המדרסים, שם בתוך הנעליים ויוצא לדרכו. לפעמים זה מרגיש נהדר וזה פשוט עושה את העבודה, אבל פעמים רבות הוא ירגיש את אותו הכאב שסבל לפני המדרס, או שהכאב יעבור למקום אחר, יחזור לחנות המדרסים, יבצעו שינויים בהתאם לתלונה תוך כמספר ימים, יקראו ללקוח לאיסוף וחוזר חלילה, עד שהלקוח מתייאש.הבעיה העיקרית כאן היא שהמטופל מהמר בסכום גבוה וחד פעמי על טיפול שאין לו שום אינדיקציה כמה הוא רלוונטי אליו מבחינת שיטות המדידה (כי לא נלקחו מדדים שהמטופל יכול להבין ולזהות ללא רקע רפואי), ומקבל את הטיפול רק לאחר שהתחייב כספית. מעבר לכך, הטיפול אינו גמיש מספיק כדי להשתנות בהתאם למשוב של המטופל. לשם השוואה, בחלק מטיפולי הפיזיותרפיה שאני מבצע, המטופל ישלם לאחר המפגש על חלק מסדרת טיפולים, כששיטות המדידה ברורות לו ותלויות בחוויה האישית שלו בזמן אמת והטיפול משתנה בהתאם למשוב המיידי של המטופל.הפתרון של מדרסים חצי מוכנים הוא נהדר במובן זה שהמטופל יכול לנסות בזמן אמת מספר דגמים ובעזרת הוספה של "פלאגים" (מעין מדבקות בעלות תבנית ועובי שונה לכל אזור) ניתן לבחון יחד עם המטופל מהו הפתרון הטוב ביותר. את אותם הפלאגים ניתן להוריד ולשנות תוך שניות ולמעשה המודולריות של המדרס מאפשרת התאמה אופטימלית מהירה (תוך מספר דקות).האבחון והטיפול ההוליסטי (טיפול באדם ולא ברגל...) שנעשה בפיזיותרפיה מאפשר לשלב את הטיפול כחלק מההתערבויות ומהפתרון הכולל והשילוב מייצר טיפול שלם אשר גדול מסך חלקיו.  אם כן הבנו מה הבעיות. אז איך בכל זאת לבחור מדרס ומה הכי טוב? היקר? זה שבבניה אישית? המחקרים האחרונים מראים שבחלק ניכר מהבעיות, מדרסים בבנייה אישית אשר בד"כ יקרים יותר, אינם נותנים תוצאות טובות יותר ממדרסים אשר מיוצרים מראש ומותאמים אישית למטופל כדוגמת מדרסי וואסילי.מדרסי מדף (הזולים ביותר) בד"כ לא מראים תוצאות משמעותיות.מחיר המדרס מורכב ממספר גורמים: הכשרת המדרסן, מורכבות הבדיקה, ומורכבות המדרס על רמות ההכשרה השונות דיברנו. אם יש מרכיב במדרס שהייתי משקיע בו זה קודם כל הכשרה נאותה למי שמאבחן ומתאים אותו.לגבי תהליך הבדיקה- ישנם חילוקי דעות האם חשוב שמרכיב הבדיקה יכלול מכשור מדויק ויקר אשר יוביל למדרס יקר. האם יש בזה באמת צורך? על מנת לבצע מדידות ושינויים מדויקים, צריך להשתמש במכשור מדידה אשר אינו תלוי בטעויות מדידה והנו עקבי בכל מדידה, מה שלא ממש קורה כאשר אדם, מקצועי ככל שיהיה, מנסה לבצע עם זוג עיניים וסרט מידה. לכאורה חייבים לשם כך מכשור מדויק ויקר- מדידות תנועה באינפרה אדום ובמצלמות משוכללות, מערכות ניתוח תנועה מתקדמות, פלטות לחץ אשר מודדות את מפת הלחצים בכף הרגל ועצמת הדריכה בכל צעד, ועוד. אבל יותר מידע דורש עיבוד מורכב יותר שלו, וכאן אנחנו חוזרים למיומנות, ידע והכשרה. יותר מידע לא מביא תמיד לתוצאות טובות יותר.תהליך האבחון וייצור המדרס על פי מדדים אובייקטיביים מדוייקים בעל יתרונות רבים, אבל גם מעלה תהיות האם הוא נחוץ:1. מכשור מדידה וייצור יקר וחומרים בעלי תכונות עמידות ייחודיות (גרפיט, ייצור בסיס המדרס בחיתוך לייזר...) יוצר מדרס יקר. עלות מדרסים אלו נע בין 1500-3000 ש"ח ויותר, כשלמעשה, ברמת המחקר, אין הוכחה לכך שמדרס יקר יותר מביא לתוצאות טובות יותר.2. בחלק ניכר מהמחקרים המדרס נותן מענה טוב לבעיה בטווח הקצר והבינוני (מספר שבועות עד מספר בודד של חודשים) ובטווח הארוך נראה שתוצאות הטיפול דומות. כך שנראה שלמדרס יקר אין הצדקה כלכלית לרוב הבעיות.3. בדיקה אובייקטיבית מדויקת אינה מבטיחה תוצאות טובות יותר. הגוף בעל תכונה מיוחדת של הסתגלות למצבים, ואינו פועל כמכונה שמתוכננת על פי מפרט אחיד. לעיתים שינוי במנח הרגל למצב שאינו אופטימלי הוא תוצאה ולא גורם לבעיה, ופעמים רבות אין קשר בין המבנה והיציבה של הרגל לבין התפקוד והכאב. בעל מקצוע טוב צריך להקשיב לסיפור הכאב, לשאול את השאלות הנכונות ולבצע תחקיר מעמיק של הבעיה, ופעמים רבות המטופל כבר יסלול את הדרך לאבחון והפתרון הנכון לפני הבדיקה, שעלולה לסתור או להפחית מחשיבות הפרטים שאותם נותן המטופל.מודל הטיפול-מוכוון-מטופל (patient centered treatment) נמצא כבעל תוצאות טיפול טובות יותר עבור המטופל הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך, ולכן ייתכן ובחלק מהמצבים עדיף לפנות לבעל מקצוע עם אוזן קשבת וידע נרחב לפני שמסתמכים על טכנולוגיה חדשנית.חשוב לציין שישנם מצבים מורכבים אשר אכן דורשים את אותם אמצעים. לטעמי אלו מקרי קצה:1. בעלי מוגבלויות, פגיעות קשות במבנה ובתפקוד הרגל אשר אינם משתפרים באמצעים פשוטים2. ספורטאי עילית אשר הדרישות הפיזיות והעומסים אשר מופעלים על הרגל הם גבוהים ביותר ודורשים דיוק בתהליך הבדיקה והייצור ועמידות גבוהה ביותר.אז איך נראה תהליך התאמת המדרס האופטימלי?הגישה שאני ורבים מהקולגות שלי נוקטים בה בבדיקה כוללת את המרכיבים הבאים:1. ראיון- בראיון או התשאול הרפואי אני מאפיין את תלונת המטופל- כיצד היא משפיעה עליו בחיי היום יום שלו, באיזו צורה, מה קודם לתלונה ובאילו מצבים היא מתבטאת.2. בדיקה- למעשה מנסה לחקות את הסיטואציות בהן המטופל חש את הכאב ולראות האם יש רמזים נוספים שלא ציין בפניי, או כי לא זכר או כי אינו מבחין בהם. רמזים אלו מתייחסים בין השאר למבנה ויציבה (בכל זאת יש משמעות כלשהי לצורה בה מונחת כף הרגל), יכולת ואיכות התנועה, והשפעה או קשר בין אזור הכאב לאזורים סמוכים (הסתכלות הוליסטית- על הגוף והאדם כשלם).3. התערבות\טיפול- כל טיפול צריך להיות ניסיון מושכל לשינוי, אשר מתבסס על שלב הבדיקה. מן הסתם יש טיפולים שיש בהם התחייבות כספית והתמדה לאורך זמן כדי לראות אם הם יוצרים שינוי חיובי, אבל לפעמים אפילו ניתוח יקר שהמנתח חשב כמה פעמים אם לבצע לא מצליח ונדרש ניתוח לתיקון. כך צריך להיות גם עם מדרסים- לפני שמתאימים מדרסים צריך לבדוק מה הסבירות שהם יעזרו. אחת הבדיקות המוצלחות תהיה לנסות לשנות את מנח כף הרגל על ידי תמיכה חיצונית בעזרת טייפ קשיח שמפחית את התנועה ברגל לכיוון מסוים. אפשרות נוספת היא למדוד את המדרס בקליניקה לפני שהוא מותאם סופית, ולבדוק האם תנועה שהייתה כואבת השתפרה בעקבות השימוש בו. שיטת טיפול זו נפוצה מאוד בפיזיותרפיה ולמעשה מבצעת מבדק לפני ואחרי ההתערבות (במקרה זה- מדרס).במדרסים שמיוצרים לפי מידה אישית (costum) הדבר אינו מתרחש מכיוון שהמדרס מיוצר מ-0, מה שגורם להתחייבות כספית וסוג של הימור של המטופל ומתאים המדרסים על תוצאות הטיפול. בד"כ מי שיישא בהוצאות הוא המטופל, בין אם הטיפול הצליח ובין אם לאו.במדרסים חצי מוכנים (prefabrecated) הדבר אפשרי מכיוון שניתן לבחור מספר סוגי מדרס (כמו שבוחרים נעליים), ואח"כ ליצור שינוי הפיך וגמיש באמצעות תוספות שמודבקות על המדרס. לפיכך אין התחייבות כספית למשהו שבוודאות לא עובד ולא נוח, והסיכוי שהמדרס אכן יביא לשיפור המיוחל הוא גבוה יותר.   האם מדרסים יכולים למנוע בעיות של כף הרגל או להפחית את הסיכון שיופיעו?בגדול אין לדעת. במצבי קיצון כמו חוסר יציבות חמור של כף הרגל שמשתפר לאחר שימוש במדרס יש בסיס טוב להאמין שכן. בכף רגל סכרתית בה החיכוך עלול לייצר פצעים שקשה לרפאם אז כן. דפורמציות קשות כן. רוצים להתאים מדרס אצלנו? צרו קשר בטלפון או דרך תיבת המסרים למטה.רוצים עוד חומר קריאה על המדרסים שלנו? לחצו כאן   

איך יודעים אם צריך מדרסים?

​כואבת לי הרגל. איך אדע אם מדרסים יכולים לעזור?בכתבה הקודמת הבנו שסיווג מבנה כף הרגל אינו מספיק כדי לקבוע אם אתם צריכים להעזר במדרס כדי להרגיש טוב יותר. אבל חשוב לי להדגיש משהו בסיסי יותר שאינו ברור מספיק:אם לא כואב לכם ואתם מצליחים לתפקד בצורה טובה בפעילויות יומיומיות וספורטיביות, אין צורך במדרס. כן. גם אם אבחנו שיש לכם פלאטפוס (או כל מבנה אחר).ועכשיו שזה מאחורינו, נמשיך למצבים בהם קיימת תלונה. התלונות הנפוצות הרלוונטיות: כאב בכף הרגלכאב בקרסולכאב בשוקכאב בברךכאב במפרק הירך, הישבן והאגןכאב בגב התחתוןקושי בביצוע תנועות מסוימות עם רגל אחת- עליית מדרגה, כריעה, נשיאת משקל, שיווי משקל ועוד.  כל התלונות הללו יכולות להיות קשורות לתפקוד לקוי של כף הרגל שניתן לסייע בעזרת מדרס, אבל ממש לא תמיד. אז איך נדע? הנה כמה כללי אצבע:ככל שהתלונה קרובה יותר לכף הרגל כך יש יותר סיכוי ששינוי של מנח הרגל והוספת תמיכה ספציפית תשנה את אותה תלונה.לכף הרגל שלושה תפקידים עיקריים- בלימת זעזועים, יציבות (שמושגת ע"י גמישות והתאמה למשטח הדריכה), וקשיחות (לטובת דחיפה יעילה מהקרקע). לכן נבדוק את היכולת של כף הרגל לבצע משימות אלה בשלבי התנועה השונים בהליכה ובריצה, במשימות יומיומיות אחרות וכמובן בפעילות ספורטיבית.על פי סעיף 2- אם ישנן מגבלות תנועה שקשה לשנותן בתרגול, חולשה מבנית או שרירית, או קשיחות יתר מבנית שגורמת ללחץ על מבנה ספציפי, ננסה לזהות בבדיקה את הקשר הזה ונראה אם ניתן לגשר עליו עם תמיכה באזור מסוים. ניתן לבדוק כיצד התמיכה עוזרת עם חבישה ריגידית ("חבישת ספורטאים"), וכמובן בבדיקה של תנועה מכאיבה או בעייתית בשילוב מדרס ולראות אם יש שיפור. במדרסי וואסילי זה מתאפשר מכיוון שמרגישים את השפעת המדרס לפני שרוכשים אותו, אפשר לראות איך זה קורה בפועל כאן (אם תלחצו על התמונה יופיע סרטון המחשה)  אז כיצד מדרסים משפיעים על פתולוגיות? הורדת לחץ ישיר ממבנים רגישים- למשל העמקת הגומה באזור בולט ורגיש ("דורבן") או תמיכה מוגברת באזור שקוע.הורדת עומס מרקמה רגישה (גידים) או חלשה (שרירים)- שינוי התנוחה של המפרק עשוי להפחית מתח ועומס מהשרירים שעוברים דרכו.פיצוי על חוסר טווח- למעשה הפחתת הצורך להגיע למתיחה של רקמה במעגל התנועתי.הבדל באורך רגליים- השוואת האורך בעזרת הגבהה.שיפור בתפקוד ספציפי- בודקים איכות של תנועה ספציפית, למשל עליית מדרגה, מוסיפים מדרס ומודדים שוב את איכות התנועה. אם השתפרה- משתמשים במדרס.  מתי צריך להשתמש במדרס? מדרס הוא אביזר עזר לשיפור התפקוד והנוחות. אם הוא לא משיג את המטרות האלו אין טעם להשתמש בו.שמעתי לא פעם ולא פעמיים "מומחים למדרסים" שאומרים למישהו שלמעשה כולם צריכים מדרסים ואם לא נשתמש (גם כשלא כואב) אז הכאבים והנזקים יגיעו בשלב זה או אחר. אמירות כאלה מקוממות אותי. אין צורך להיעזר במשהו כאשר מתפקדים בצורה טובה וללא כאב, וכל ההפחדות הללו נועדו למכור לכם פחד ותלות.אגלה לכם עוד סוד. גם אם אתם מרגישים שהמדרס עזר לכם, אפשר לנסות ללכת בלעדיו מדי פעם ולחזור להשתמש בו כשמרגישים צורך. פשוט כמו שזה נשמע! איזה סוגי מדרסים קיימים ומה הכי מומלץ? Custom made- בייצור אישי (בתמונה העליונה, מדרס בעל שכבות בעלות מידת נוקשות משתנה, באדיבות מכון פיזיותרפיה ומדרסים תמי פישר)- לקיחת מידה על ידי טביעת רגל בספוג או גיבוס הרגל וסריקת הטביעה על מנת לייצר מאפס מדרס. יש הרבה מאוד טכניקות לייצור מדרסים מסוג זה ובאופן כללי השוק רווי בשמות מפוצצים שלא אומרים יותר מדיי (מדרס ביומכאני, מדרס דינאמי, מדרס ספורט). Prefabricated- "חצי מוכנים" (בתמונה התחתונה, מדרס וואסילי שמיועד להפחתת פרונציה)- התאמת המדרס האישית מתבצעת במקום מול המטופל על ידי חימום\ הזרקת חומר\הדבקת תוספות. מדרסי וואסילי למשל מותאמים על ידי הדבקת תוספות וחימום המדרס. Off the shelf- מדרסי מדף, שקונים אותם כמו שהם ולא נעשה בהם שינוי מלבד אולי גזירת המידה המדויקת בקדמת המדרס. יש לבחור אותם כמו שבוחרים נעליים- על פי מדד הנוחות, כלומר חייבים למדוד לפני שקונים.  המחקר מראה שמבחינת תוצאות, למדרסי מדף אין תועלת ואילו בין מדרסים "חצי מוכנים" לבין מדרסים בייצור אישי אין הבדל בתועלת. מדרסים בייצור אישי יהיו יקרים יותר ולפיכך זהו ההבדל העיקרי. המחירים נעים בין 1400-3000 ש"ח למדרס בייצור אישי ואילו 600-900 למדרס "חצי מוכן" מה בכל זאת ההבדלים והיתרונות של כל סוג?מבחינת מדרסים בייצור אישי, פשוט אין מגבלות של חומר, צורה וגודל. ניתן לבנות מדרס לכל כף רגל, בכל צורה ולכל נעל, ולכן אנשים בעלי כפות רגליים עם מבנה יוצא דופן או נעליים מיוחדות יוכלו להנות ממדרס זה במיוחד.עם זאת שיטת הייצור וההתאמה מביאים לכך שהמדרס שמיוצר במיוחד עבורך נבדק בפעם הראשונה לאחר שהוא כבר מיוצר (בד"כ שבועיים עד שמוכן). אז איך יודעים אם וכיצד הוא משפיע על הבעיה? קורה לא פעם שכאשר נדרשת התאמה מחודשת יש לשלוח את המדרס שוב למעבדה, לבדוק בבית וחוזר חלילה.המדרסים של וואסילי חוסכים את התהליך המייגע- מרגישים את המדרס על הרגל ובתוך הנעל תוך כדי התאמת המדרס ומוודאים שהוא נוח באותה פגישה. התוספות הייחודיות שנותנות תמיכה לאזורים שונים בכף הרגל ניתנות להזזה והחלפה במקום, אז מאוד קל לבצע במדרס שינויים ותיקונים, וכך מתהליך התאמה של שבועות עברנו ל45 דקות לכל היותר. וגם לא מתחייבים לקנות את המדרס לפני שמרגישים. תחום המדרסים הוא תחום בעל פוטנציאל גדול להקלה על כאבים ושיפור איכות החיים של אנשים, אבל גם בעל הרבה מאוד בעיות. נדבר על הבעיות שקיימות בתחום בכתבה הבאה.

סוגי יציבה ובדיקות מנח כף הרגל​

​סוגי יציבה ובדיקות מנח כף הרגל ע"פ מודל רוט (Root model) שפורסם בשנות ה70, מנח הרגל מושפע ממפרק בחלקה האחורי ומספר מפרקים בחלקה הקדמי. המנחים מחולקים ל-3 קטגוריות: סופינציית יתר- מבנה קעור כלפי פנים. בחלקה הפנימי של הרגל ישנו שקע. בסופינציה גדולה- סיבוב\גלגול של כף הרגל רחוק מהקשת לצד של הזרת. מונח שקשור לסופינציה הוא VARUS. מנח נייטרלי.  פרונציית יתר- מבנה קמור כלפי פנים. בחלקה הפנימי של הרגל ישנה בליטה. בפרונציה גבוהה- סיבוב\גלגול של הרגל לכיוון הקשת או הצד של האצבע הגדולה. מונח שקשור לפרונציה הוא VALGUS בשלב זה מגדירים את המנח הקדמי והאחורי של הרגל על פי 3 הקטגוריות כך שיהיה למשל שילוב שלRearfoot neutral+forefoot valgus- מנח אחורי נייטרלי וקדמי קמור,או Rearfoot varus+forefoot valgus- מנח אחורי קעור וקדמי קמור.חשוב לציין כי ייתכן שבחלק האחורי תהיה פרונציית יתר ובקדמי סופינציית יתר או נייטרלית, מה שהופך את האבחון למורכב יותר.רגל שברובה קמורה כלפי פנים מוגדרת כפרונציית יתר, פלאטפוס וגם מונח מיותר שנקרא "קריסה". אני ממעט להשתמש במילה זו מכיוון שלא כל נטייה לכיוון מסוים ישר תתבטא באמת בנפילה דרמטית בעלת השלכות הרסניות. בתמונה מטה ניתן רגל המתאפיינת בפרונציית יתר קלאסית:   רגל שברובה קעורה כלפי פנים, מוגדרת כסופינציית יתר, אולפוס וגם "קשת גבוהה". התמונה מטה מייצגת יפה מבנה רגל כזה:   ע"פ אותה תפיסה שהודגמה במודל הזה, מה שחורג מהנורמה- רגל עם סופינציית יתר (קשת גבוהה) או פרונציית יתר (קשת נמוכה), נחשב דפורמציה שאותה יש לתקן או לתמוך בעזרת מדרס. המודל מנסה לצפות כיצד מפרקים סמוכים משפיעים ומושפעים על היציבה והתנועה בכף הרגל, בעתיד הקרוב והרחוק.בשנים האחרונות הצטבר מידע משמעותי אשר מטיל בספק את תיאוריית רוט, אשר למעשה מהווה עדיין בסיס התייחסות לבעיות כף רגל למרות שלא הוכחה בצורה ברורה ונשארה בגדר תיאוריה. המחקר העדכניהמחקר כיום גורס כי יציבה אשר נמדדה ללא תנועה (כלומר בעמידה או בשכיבה) אינו יכול להסביר יכולת תפקוד של כף הרגל או כאב- הוא יכול לשמש לכל היותר רמז לצורך בבדיקות אחרות, יותר מדויקות.היציבה לא יכולה לצפות כיצד תנוע כף רגלו של אדם בגלל מורכבות התנועה והאפשרויות האינסופיות שלה בגוף ובמיוחד בכף הרגל. במילים אחרות, הקשר בין פלטפוס וכאבים בהליכה הוא רופף עד לא קיים כשנמדד ללא תנועה.למרות שהרושם הראשוני (של המנח) הוא לא חזות הכל, יש לו משמעות. הוא מראה לנו מה נוגע בקרקע ומה נמצא באוויר, מה משפיע על מה, ומה נקודת הייחוס הראשונית שאותה אני אבחן בבדיקות הבאות. בבדיקה אני למעשה רוצה לראות אם יש קשר בין תנוחת הרגל לבין התפקוד והסימפטומים. אם כן, ייתכן ויש לי סיבה לנסות מדרסים על מנת לשנות את אותה התנוחה.הבדיקות הנפוצות למנח כף הרגל בוחנות מיקום וזווית של אזורים שונים בכף הרגל, ומסווגת אותם על הטווח של סופינציה-נייטרלי-פרונציה.בדיקות נוספות בוחנות את רוחב כף הרגל עם וללא נשיאת משקל. אם הרוחב מאוד משתנה הרגל מוגדרת פרונטורית יותר (פרונציה גדולה- סיבוב\גלגול של הרגל לכיוון הקשת)שיטת טביעת כף הרגל גם היא נפוצה ובעצם מנסה להראות לנו מהם שטחי המגע של הרגל עם הקרקע ועל איזה אזור מונח יותר עומס. היא יכולה לבוא בשחור לבן בדומה לתמונה המצורפת והיא יכולה לבוא בצבעים שיראו היכן אזורי הלחץ על פי סקאלה של צבעים בין אדום לכחול, ואז גם מתהדרים בכך שהבדיקה ממוחשבת. ממתי בדיקה ממוחשבת מבטיחה טיפול איכותי? אני אישית לא מבין את זה אבל אולי אני קצת מיושן...טביעת הרגל אולי מראה לנו היכן מופעל לחץ אבל היא לא עוזרת להבין מה הסיבה לכך שיש לחץ על אותו אזור, ובטח שלא עוזרת להבין מה הדרך הטובה ביותר לעשות זאת.  בשורה התחתונה- אם אומרים לכם שאתם צריכים מדרס או מתאימים לכם מדרס רק על סמך מנח כף הרגל שלכם- אתם בבעיהרוב הבדיקות אינן מדויקות וגם אין רמה מסוימת של מבנה בה ניתן לומר בוודאות שיש צורך במדרס.תלויות מאוד בהתרשמות הבודק ויכולות להיות שונות מאוד גדולה בין בודק לבודק.המשקל שהבודק נותן למנח צריך להיות חלק מהאבחון ולא האבחון כולו. אז איך בכל זאת מחליטים אם מבנה כף הרגל קשור לבעיה או תלונה שיש לי? ואם יש צורך או אין צורך במדרסים?כל זאת ועוד בכתבה הבאה.אם אתם רוצים לדלג ישר לחלק של המדרסים- לחצו כאן 

...
...

  כתבות מהמדיה​

  מאמרים

כל השיטות לטיפול בכאב - ללא תרופות

 

סובלים מכאב שרירים או מכאבים בעקבות פציעת ספורט? רגע לפני שאתם פונים לטיפול תרופתי - 3 שיטות מוכחות לטיפול בכאב

 

 

כאבים ופציעות ברכיים ברצים​

 

מהי פציעת ברכיים, האם היא נגרמת כתוצאה מהריצה ומה אפשר לעשות כדי להפחית את הסיכון לפציעה כזאת?

 

 

פציעות ריצה נפוצות- פגיעות שרירים וגידים​

 

סובלים מכאב שרירים או מכאבים בעקבות פציעת ספורט? רגע לפני שאתם פונים לטיפול תרופתי - 3 שיטות מוכחות לטיפול בכאב

 

 

"יש לך ITB!" או ארבעה גורמים לכאב ברך צידי

 

נכון שאחד מהגורמים לכאב בצד הברך הוא הרצועה הידועה לשמצה, ה-ITB ומכאן בא הכינוי "ברך רצים", אבל לכאב באזור הזה ישנם גורמים מגוונים לבעיה - זה לא רק ITBS. בכתבה הבאה נציג לכם 4 סוגים שונים של פגיעות שיכולות לגרום לכאבים באזור ונדבר מעט על השיטות לפתרונן

 

 

Enter your text here

Enter your text here

פיזיותרפיה וכושר | Keep on Moving

טיפול, שיקום ומניעת פציעות ספורט, עבודה ותאונות

052-8245827

GlobalEx         טל: 03-6760602

ת.ד. 7639, רמת גן מיקוד 52176

צרו קשר

שלח

שדה חובה

תודה רבה!

הטופס נשלח בהצלחה.

 

שדה חובה

שדה חובה

שדה חובה

לתיאום תור או קבלת פרטים

השאירו פרטים ונחזור בהקדם

קליניקה - מושב ירקונה

מרכז הוד השרון

דרך רמתיים בהוד השרון בין רחובות אפק לז'בוטינסקי מצד ימין. בכניסה לחצר הקליניקה שלט משק 27​

קליניקה - מושב סתריה סמוך לרחובות

דרך כביש 40, צפון מזרח לעיר רחובות.

להוראות הגעה ניתן ליצור קשר

 

טלפון: 052-8245827

דוא״ל: nirkriger@gmail.com

P

P