התאמת מדרסים היא תחום פרוץ!

​בפרק השלישי אתייחס לבעיות עם התאמת המדרסים בארץ, אנסה למנות כמה ולהסביר איך אני מתמודד איתם ברמה האישית כמתאים מדרסים ופיזיותרפיסט.

אם פספסתם את הפרקים הקודמים הנה הם- 1 2

בעלי המקצוע אשר מתאימים בארץ הם בעלי הכשרה ברמה לא אחידה, ואין חוק המסדיר מי רשאי להתאים מדרסים:

פודיאטור- מקצוע טיפולי אקדמי אשר מוסמך לטפל בבעיות אורטופדיות ו\או עור וציפורניים. באירופה ההכשרה אורכת 3 שנים ואילו בארה"ב אורכת יותר והמוסמכים הינם ד"ר לפודיאטריה (לא להתבלבל עם פדיאטריה- רפואת ילדים) אבל אינם רופאים. בארץ אין תכנית הכשרה לתחום.

אורטוטיסט- מקצוע אשר נלמד במסגרות שונות בארץ ובעולם. התכנית שמאושרת בארץ ע"י משרד העבודה כוללת 1240 שעות לימוד. תכנית הלימוד אינה אקדמאית (אין תואר בתחום). ותפקידה להכשיר את הלומדים להתאים אביזרי עזר רפואיים והנעלה רפואית וביניהם גם בניית מדרסים. בהיעדר הכרה של משרד הבריאות והסדרה של התחום ישנם גם קורסים קצרים מאוד ו"הכשרות לא כשרות".

פיזיותרפיסט- מי שלמד תואר לפיזיותרפיה (Mpt\Bpt\Dpt) ובעל רישיון מטעם משרד הבריאות. ההכשרה בתחום התאמת המדרסים נעשית לאחר התואר בקורסים והסמכות שונות על פי סוג המדרס.

בהערכה לא מבוססת, בעלי המקצוע המצוינים מעלה מהווים כ50% ממתאימי המדרסים בארץ, ואילו השאר לא עברו כל תכנית הכשרה מסודרת או מוכרת. חלקם יצהירו בלי למצמץ כי הם מומחים בתחום למרות שההתמחות הכשרה היחידה בנושא רגליים היא אורטופד מומחה כף רגל (שלרוב לא עוסק בהתאמת מדרסים). מטפלים ברפואה משלימה, מוכרנים, ובעלי הכשרות שאינן מוכרות מטעם כל גוף רשמי מהווים חלק ניכר ממתאימי המדרסים בארץ והיעדר הסדרה ואכיפה בתחום הופך את התאמת המדרסים לשוק פרוץ בו תוצאות הטיפול לא טובות והמכירה היא לפעמים על סף הונאה. 
 

בדיקה שמתמקדת במבנה- אצל לא מעט מתאימי מדרסים הבדיקה מתמקדת במבנה הרגל כאינדיקציה לשימוש במדרסים. "יש לך קריסה", "יש לך פלטפוס" "יש לך קשת גבוהה"- כולם מאפיינים ויזואליים. כמו שאנחנו לא שופטים עובדים בחברה בעיקר על פי המראה, ובודקים את תוצאותיהם בשטח, כך גם ראוי להתייחס לרגליים שלנו. זה לא סתם דימוי רומנטי, אלא טענה שנבדקה לא מעט בספרות המדעית ובמחקרים אשר הגיעו שוב ושוב למסקנה שצורת הרגל לבדה אינה משקפת את ביצועי כף הרגל בפועל ואינה יכולה לנבא פציעות עתידיות באזורים שונים של הגוף כפי שנטען בעבר ועדיין נטען.
בדיקה טובה צריכה לבחון האם תפקוד כף הרגל משפיע בפועל על התלונה שעליה התלונן המטופל. בדיקות יציבות, תנועה, גמישות וכוח ומעל הכל תפקוד ספציפי במטלה רלוונטית  לשגרת היום של המטופל הם המרכיבים החשובים בבדיקה, לכן יש לאפיין את אופי הפעילות שנדרש מהמטופל לאורך היום ולבדוק בהתאם- כי מן הסתם לא תבדוק עובד משרד כמו שאתה בודק שחקן טניס מקצועי, אפילו אם כף הרגל שלהם נראית אותו דבר, נכון?
לפיכך, אני מדגיש שוב- אין סיבה להתאים מדרסים כאשר הדריכה נוחה, התפקוד טוב, ולמעשה הסיבה היחידה היא המבנה או היציבה של כף הרגל.
 

טיפול שעומד בפני עצמו
ישנם טיפולים שעובדים לטווח ארוך, וישנם טיפולים שעובדים לטווח קצר. באופן אופטימלי אנחנו נרצה הקלה מיידית לסימפטומים אבל גם לפתור את שורש הבעיה ולמנוע ממנה לחזור באותה צורה או בדרכים אחרות (כמו שלפעמים מרגישים שכאב עובר ממקום למקום). לכן שילוב של טכניקות ואמצעים טיפוליים (טיפול רב מימדי) עובדת לפעמים טוב יותר מאשר טיפול חד מימדי. בפיזיותרפיה אני כמטפל משתמש במגוון גדול מאוד של טכניקות ואמצעים טיפוליים ומבצע שילובים שונים שלהם בהתאם למטופל ולשלב השיקום שבו הוא נמצא (למשל דגש על הקלה על כאב בתחילת הטיפול ודגש על חיזוק ומניעה בהמשך).
מדרסים הם טיפול חד מימדי, שלרוב פועל בטווח הקצר עד הבינוני. (כלומר מספר שבועות עד מספר חודשים). הם משפיעים בעיקר על החלק התחתון של הרגל, וככל שהבעיה יותר גבוהה כך השפעתם יורדת. כך שאם יש בעיה מורכבת שדורשת התייחסות לתנועה כוללת של הגוף והאבחון והטיפול מתייחס רק לאספקטים מצומצמים של תנועה ומבנה כף הרגל- יש סיכוי קטן יותר שהם ישפיעו בצורה משמעותית ובטווח הארוך אין להם יתרון על טיפולים אחרים.
ברוב המכונים מדרסים נמכרים כפתרון לכל בעיה ולכל דורש ולא פעם יש תחושה שתצא עם המדרס הכי חדיש ומשוכלל גם אם יש לך רגל של אל יווני ואין לך תלונות מיוחדות, ולך כלקוח אין כלים להעריך כמה אתה באמת צריך את הטיפול הזה.

התחייבות לטיפול לפני שבודקים אם יש היתכנות גבוהה להצלחה.

לקוח קלאסי, רץ עם "דורבן" בעקב נכנס לחנות מדרסים. הוא מספר למוכר על הבעיה, מציעים לו מדרסים בהתאמה אישית (כי זה מה שיש להציע), ומבצעים בדיקה כלשהי, בדרך כלל משהו שמתייחס לפיזור הלחצים של כף הרגל על הקרקע. מכאן הערה סטנדרטית על המבנה (פלאטפוס למשל) והופ, לוקחים לו מידות ובונים לו מדרס כטיפול. התשלום מראש, המדרס יהיה מוכן תוך כשבועיים.
הלקוח חוזר לאיסוף המדרסים, שם בתוך הנעליים ויוצא לדרכו. לפעמים זה מרגיש נהדר וזה פשוט עושה את העבודה, אבל פעמים רבות הוא ירגיש את אותו הכאב שסבל לפני המדרס, או שהכאב יעבור למקום אחר, יחזור לחנות המדרסים, יבצעו שינויים בהתאם לתלונה תוך כמספר ימים, יקראו ללקוח לאיסוף וחוזר חלילה, עד שהלקוח מתייאש.
הבעיה העיקרית כאן היא שהמטופל מהמר בסכום גבוה וחד פעמי על טיפול שאין לו שום אינדיקציה כמה הוא רלוונטי אליו מבחינת שיטות המדידה (כי לא נלקחו מדדים שהמטופל יכול להבין ולזהות ללא רקע רפואי), ומקבל את הטיפול רק לאחר שהתחייב כספית. מעבר לכך, הטיפול אינו גמיש מספיק כדי להשתנות בהתאם למשוב של המטופל. לשם השוואה, בחלק מטיפולי הפיזיותרפיה שאני מבצע, המטופל ישלם לאחר המפגש על חלק מסדרת טיפולים, כששיטות המדידה ברורות לו ותלויות בחוויה האישית שלו בזמן אמת והטיפול משתנה בהתאם למשוב המיידי של המטופל.
הפתרון של מדרסים חצי מוכנים הוא נהדר במובן זה שהמטופל יכול לנסות בזמן אמת מספר דגמים ובעזרת הוספה של "פלאגים" (מעין מדבקות בעלות תבנית ועובי שונה לכל אזור) ניתן לבחון יחד עם המטופל מהו הפתרון הטוב ביותר. את אותם הפלאגים ניתן להוריד ולשנות תוך שניות ולמעשה המודולריות של המדרס מאפשרת התאמה אופטימלית מהירה (תוך מספר דקות).
האבחון והטיפול ההוליסטי (טיפול באדם ולא ברגל...) שנעשה בפיזיותרפיה מאפשר לשלב את הטיפול כחלק מההתערבויות ומהפתרון הכולל והשילוב מייצר טיפול שלם אשר גדול מסך חלקיו.
 

אם כן הבנו מה הבעיות. אז איך בכל זאת לבחור מדרס ומה הכי טוב? היקר? זה שבבניה אישית? 
המחקרים האחרונים מראים שבחלק ניכר מהבעיות, מדרסים בבנייה אישית אשר בד"כ יקרים יותר, אינם נותנים תוצאות טובות יותר ממדרסים אשר מיוצרים מראש ומותאמים אישית למטופל כדוגמת מדרסי וואסילי.
מדרסי מדף (הזולים ביותר) בד"כ לא מראים תוצאות משמעותיות.
מחיר המדרס מורכב ממספר גורמים: הכשרת המדרסן, מורכבות הבדיקה, ומורכבות המדרס 

על רמות ההכשרה השונות דיברנו. אם יש מרכיב במדרס שהייתי משקיע בו זה קודם כל הכשרה נאותה למי שמאבחן ומתאים אותו.
לגבי תהליך הבדיקה- ישנם חילוקי דעות האם חשוב שמרכיב הבדיקה יכלול מכשור מדויק ויקר אשר יוביל למדרס יקר. האם יש בזה באמת צורך? על מנת לבצע מדידות ושינויים מדויקים, צריך להשתמש במכשור מדידה אשר אינו תלוי בטעויות מדידה והנו עקבי בכל מדידה, מה שלא ממש קורה כאשר אדם, מקצועי ככל שיהיה, מנסה לבצע עם זוג עיניים וסרט מידה. לכאורה חייבים לשם כך מכשור מדויק ויקר- מדידות תנועה באינפרה אדום ובמצלמות משוכללות, מערכות ניתוח תנועה מתקדמות, פלטות לחץ אשר מודדות את מפת הלחצים בכף הרגל ועצמת הדריכה בכל צעד, ועוד. אבל יותר מידע דורש עיבוד מורכב יותר שלו, וכאן אנחנו חוזרים למיומנות, ידע והכשרה. יותר מידע לא מביא תמיד לתוצאות טובות יותר.
תהליך האבחון וייצור המדרס על פי מדדים אובייקטיביים מדוייקים בעל יתרונות רבים, אבל גם מעלה תהיות האם הוא נחוץ:
1. מכשור מדידה וייצור יקר וחומרים בעלי תכונות עמידות ייחודיות (גרפיט, ייצור בסיס המדרס בחיתוך לייזר...) יוצר מדרס יקר. עלות מדרסים אלו נע בין 1500-3000 ש"ח ויותר, כשלמעשה, ברמת המחקר, אין הוכחה לכך שמדרס יקר יותר מביא לתוצאות טובות יותר.
2. בחלק ניכר מהמחקרים המדרס נותן מענה טוב לבעיה בטווח הקצר והבינוני (מספר שבועות עד מספר בודד של חודשים) ובטווח הארוך נראה שתוצאות הטיפול דומות. כך שנראה שלמדרס יקר אין הצדקה כלכלית לרוב הבעיות.
3. בדיקה אובייקטיבית מדויקת אינה מבטיחה תוצאות טובות יותר. הגוף בעל תכונה מיוחדת של הסתגלות למצבים, ואינו פועל כמכונה שמתוכננת על פי מפרט אחיד. לעיתים שינוי במנח הרגל למצב שאינו אופטימלי הוא תוצאה ולא גורם לבעיה, ופעמים רבות אין קשר בין המבנה והיציבה של הרגל לבין התפקוד והכאב. בעל מקצוע טוב צריך להקשיב לסיפור הכאב, לשאול את השאלות הנכונות ולבצע תחקיר מעמיק של הבעיה, ופעמים רבות המטופל כבר יסלול את הדרך לאבחון והפתרון הנכון לפני הבדיקה, שעלולה לסתור או להפחית מחשיבות הפרטים שאותם נותן המטופל.
מודל הטיפול-מוכוון-מטופל (patient centered treatment) נמצא כבעל תוצאות טיפול טובות יותר עבור המטופל הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך, ולכן ייתכן ובחלק מהמצבים עדיף לפנות לבעל מקצוע עם אוזן קשבת וידע נרחב לפני שמסתמכים על טכנולוגיה חדשנית.

חשוב לציין שישנם מצבים מורכבים אשר אכן דורשים את אותם אמצעים. לטעמי אלו מקרי קצה:
1. בעלי מוגבלויות, פגיעות קשות במבנה ובתפקוד הרגל אשר אינם משתפרים באמצעים פשוטים
2. ספורטאי עילית אשר הדרישות הפיזיות והעומסים אשר מופעלים על הרגל הם גבוהים ביותר ודורשים דיוק בתהליך הבדיקה והייצור ועמידות גבוהה ביותר.

אז איך נראה תהליך התאמת המדרס האופטימלי?
הגישה שאני ורבים מהקולגות שלי נוקטים בה בבדיקה כוללת את המרכיבים הבאים:
1. ראיון- בראיון או התשאול הרפואי אני מאפיין את תלונת המטופל- כיצד היא משפיעה עליו בחיי היום יום שלו, באיזו צורה, מה קודם לתלונה ובאילו מצבים היא מתבטאת.
2. בדיקה- למעשה מנסה לחקות את הסיטואציות בהן המטופל חש את הכאב ולראות האם יש רמזים נוספים שלא ציין בפניי, או כי לא זכר או כי אינו מבחין בהם. רמזים אלו מתייחסים בין השאר למבנה ויציבה (בכל זאת יש משמעות כלשהי לצורה בה מונחת כף הרגל), יכולת ואיכות התנועה, והשפעה או קשר בין אזור הכאב לאזורים סמוכים (הסתכלות הוליסטית- על הגוף והאדם כשלם).
3. התערבות\טיפול- כל טיפול צריך להיות ניסיון מושכל לשינוי, אשר מתבסס על שלב הבדיקה. מן הסתם יש טיפולים שיש בהם התחייבות כספית והתמדה לאורך זמן כדי לראות אם הם יוצרים שינוי חיובי, אבל לפעמים אפילו ניתוח יקר שהמנתח חשב כמה פעמים אם לבצע לא מצליח ונדרש ניתוח לתיקון. כך צריך להיות גם עם מדרסים- לפני שמתאימים מדרסים צריך לבדוק מה הסבירות שהם יעזרו. אחת הבדיקות המוצלחות תהיה לנסות לשנות את מנח כף הרגל על ידי תמיכה חיצונית בעזרת טייפ קשיח שמפחית את התנועה ברגל לכיוון מסוים. אפשרות נוספת היא למדוד את המדרס בקליניקה לפני שהוא מותאם סופית, ולבדוק האם תנועה שהייתה כואבת השתפרה בעקבות השימוש בו. שיטת טיפול זו נפוצה מאוד בפיזיותרפיה ולמעשה מבצעת מבדק לפני ואחרי ההתערבות (במקרה זה- מדרס).
במדרסים שמיוצרים לפי מידה אישית (costum) הדבר אינו מתרחש מכיוון שהמדרס מיוצר מ-0, מה שגורם להתחייבות כספית וסוג של הימור של המטופל ומתאים המדרסים על תוצאות הטיפול. בד"כ מי שיישא בהוצאות הוא המטופל, בין אם הטיפול הצליח ובין אם לאו.
במדרסים חצי מוכנים (prefabrecated) הדבר אפשרי מכיוון שניתן לבחור מספר סוגי מדרס (כמו שבוחרים נעליים), ואח"כ ליצור שינוי הפיך וגמיש באמצעות תוספות שמודבקות על המדרס. לפיכך אין התחייבות כספית למשהו שבוודאות לא עובד ולא נוח, והסיכוי שהמדרס אכן יביא לשיפור המיוחל הוא גבוה יותר.

 האם מדרסים יכולים למנוע בעיות של כף הרגל או להפחית את הסיכון שיופיעו?

בגדול אין לדעת. במצבי קיצון כמו חוסר יציבות חמור של כף הרגל שמשתפר לאחר שימוש במדרס יש בסיס טוב להאמין שכן. בכף רגל סכרתית בה החיכוך עלול לייצר פצעים שקשה לרפאם אז כן. דפורמציות קשות כן.
 

רוצים להתאים מדרס אצלנו? צרו קשר בטלפון או דרך תיבת המסרים למטה.
רוצים עוד חומר קריאה על המדרסים שלנו? לחצו כאן

פיזיותרפיה וכושר | Keep on Moving

טיפול, שיקום ומניעת פציעות ספורט, עבודה ותאונות

052-8245827