כאבים בברך וקרע במניסקוס

לאחרונה אנחנו מטפלים בהרבה כאבי ברכיים בנוכחות פגיעת מניסקוס בקרב גברים ספורטיביים בגילאי 40-55.
מה זה הניסוח המתפתל הזה, "כאבי ברכיים בנוכחות פגיעת מניסקוס"? 

הנה 8 דברים שיסבירו את מורכבות המצב, למרות שהפתרון הוא לפעמים די פשוט:

1. ראשית קצת על המבנה: המניסקוס הוא רקמת סחוס פיברוטי הבנוי בצורה של שני סהרונים, אשר יושב על עצם השוקה, מהווה תושבת לעצם הירך ולמעשה הוא מגדיל את שטח הפנים של המפרק, מייצב אותו וגם תורם בבלימת הזעזועים. קרעים במניסקוס בגילאים כאלה נפוצים על רקע ניווני, כלומר הפגיעה במבנה מתרחשת באיטיות ולאורך זמן, ולא כתוצאה מתנועה חדה. לרוב זה מוביל לסימפטומים ומגבלה קלים יותר מצד אחד, מצד שני איחוי הרקמה הפגועה פחות סביר.
2. מחקר שבדק את שיעור המאובחנים בפגיעות מניסקוס גילה שהנבדקים שאינם סובלים כלל מכאב הוא גבוה (25%) ביחס לאלו שסבלו מכאב (20%), ועל פי סטטיסטיקה כזו כמעט כל אדם שני יאובחן עם פגיעות מניסקוס אם ייבדק בMRI.
3. כאב הברך הוא רב סיבתי גם במצבים של אבחון קרע וודאי. אנחנו לא ממש יודעים מה חלקו של כל מרכיב- לעיתים מערכת התנועה (שריר-גיד-עצב) היא הדומיננטית ולעיתים המרכיבים הפאסיביים (מניסקוס, רצועות, סחוסים) הם הדומיננטיים. מאחר והמייצבים הפאסיבים משמשים גם כ"מערכת התרעה" בשל חיישני התנועה שלהם, הם בהחלט עשויים להשפיע על תפקוד מערכת התנועה ולהשפיע על תפקודה. 
4. הביטוי הכי שכיח של קרע במניסקוס הוא כאב בסוף טווח הכיפוף של הברך, במיוחד בשילוב של תנועות סיבוב. ביטוי נוסף הוא רגישות בסדק פרקי, אבל לא ניתן לאבחן באופן וודאי שהגורם לכאב הוא מהמניסקוס מכיוון שיש מצבים נוספים שמתנהגים באותה צורה וגם יש כאמור מצבים בהם הmri מצביע על קרע אבל בפועל אין כאב. לכן חיפוש הגורם הבלעדי לכאב "וזיהוי הנזק" שכביכול נוצר ועלול להחמיר עם הזמן הוא עיסוק מעורר חרדה שאינו מקדם החלמה. 
5. כאב ברך עם מאפיינים קלאסיים של מניסקוס פגוע מקבל טיפול דומה לכאב שאינו מערב פגיעה מבנית --> חשיפה מבוקרת לעומסים, תוך התחשבות בדפוסי תנועה בעייתיים, כאב, והתפקוד שאותו אנו רוצים להחזיר.
התנועות הכי רגישות ומכאיבות "נשמרות" לסוף השיקום ובינתיים אנחנו מנסים לאתגר את המטופל במקומות בהם אין גירוי מכאיב לברך.
6. השיקום האקטיבי צריך להיות קשור ולדמות את הפעילות השוטפת והספורטיבית של המטופל (עקרון הספציפיות) אבל בגיוון רחב מהרגיל (עקרון הגיוון) ומבוקר יותר מבחינת טווחי תנועה ועומסים (עקרון ההדרגתיות). 
לאורך תקופת ההחלמה אנחנו מנטרים את העומסים מבחינה אובייקטיבית (מדדים יבשים: זמן התרגול, כמות הסטים והחזרות, משקלים) והן מבחינה סובייקטיבית (תחושות המטופל) כדי לוודא שהעומס מעודד בניה והסתגלות אופטימליים, מאחר ומרווח הטעויות באימון קטן יותר ובעל משמעות רבה.
השליטה המירבית במשתני האימון משפרת את תפקוד הגוף והרקמות תוך פגיעה מינימלית ברקמה הפגועה, משפרת את הבטחון של המטופל בתנועה וכך השליטה והקואורדינציה שלו בתנועות הבעייתיות הולכים ומשתפרים בהדרגה.
7. השיקום הפאסיבי - אמצעים בהם משתמש הפיזיותרפיסט להקלה על כאב ושיפור ההיענות לתרגול מבחינה מנטלית ופיזית, יכולים להיות מילוליים, שיטות מגע שונות, מכשור רפואי, חבישות ספורט ועוד- כל אלה מביאות לירידה בכאב, גיוס שרירי ומנטלי גבוה יותר והסתגלות אופטימלית לעומסים. אני מוצא שבשנים האחרונות ישנה נטייה להפחית בחשיבותם של אמצעים אלו כאילו הם באים על חשבון השיקום האקטיבי, כשבפועל הם מסייעים ומעודדים את השיקום האקטיבי שכמובן אין לו תחליף. 
8. המסקנה המתבקשת היא שבמצבים בהם יש חשד לפגיעת מניסקוס, במיוחד על רקע ניווני, יש לבצע שיקום פיזיותרפי עד להשגת הקריטריונים לחזרה לפעילות. במקרי קצה בהם לא מושג שיפור המצב לאורך זמן, כמו למשל שיפור במצב ונסיגה פתאומית ללא הסבר ברור או תחושת נעילה במפרק, כדאי להתייעץ עם אורתופד בעניין פתרון ניתוחי, שמתבצע כיום בארתרוסקופיה (זעיר פולשני). אם אתם דואגים שביצעתם שיקום לשווא טרם הניתוח, אל דאגה-
המחקרים שהשוו ניתוח ואז פיזיותרפיה לעומת פיזיותרפיה לפני ואחרי ניתוח הראו יתרון ברור לאפשרות השניה, כך שאין מה להפסיד אם מתחילים תמיד בפיזיותרפיה ואח"כ מחליטים אם לגשת להליך ניתוחי.

 

לייעוץ, אבחון וטיפול צרו קשר ישירות לטלפון שלי או השאירו מסר בתיבה שלמטה.

​

פיזיותרפיה וכושר | Keep on Moving

טיפול, שיקום ומניעת פציעות ספורט, עבודה ותאונות

052-8245827