למי פונים כשנפצעים?

סוגי פציעהבדרך כלל בריצה למרחקים, אופי הפציעה הוא מסוג overuse, כלומר פציעה שנובעת מעומס מתמשך, והסימפטומים שלה מתאפיינים בכאב שמתגבר ככל שהמרחק המצטבר גדל. הקושי הוא להבחין בין כאבים קלים שחולפים עם הזמן, לכאבים קלים שמחמירים עם הזמן.פציעה מסוג אחר היא פציעת overload, כלומר העמסת יתר, והיא נפוצה יותר במשחקי כדור, סקי, ובאופן כללי כל מה שכולל תנועות חדות, מהירות ועוצמתיות. הרקמות שנפגעות הן בד"כ רצועות, גידים, מפרקים ועצמות. פציעה כזו מתאפיינת בכאב חד ודימום או נפיחות המופיעה מייד לאחר הפגיעה, ואין קושי לזהות כשהיא מגיעה... איך מבחינים בפציעה משימוש יתר?- אם ישנו כאב ממוקד שמופיע באופן קבוע באותו מיקום על הגוף.- אם הכאב מחמיר מריצה לריצה.- אם הפציעה חוזרת גם לאחר הפחתה זמנית של מרחק ומהירות האימונים למשך כשבועיים.לאחר שמוודאים שאכן אתם סובלים מפציעה, זה הזמן לטפל בה.תמיד מומלץ לפנות לבעלי מקצוע. עצות מחברים לא מספיק יעילות, משום שהם נוטים לחשוב שהפציעה שעליהם הם שומעים היא בדיוק הפציעה שהם עצמם, או מישהו שהם מכירים עבר. למעשה, בכל אזור ישנן מספר פציעות אופייניות, וכמו כן יש גם פציעות שאינן אופייניות. גם פציעה המסווגת באותו השם יכולה לנבוע מגורמים שונים לחלוטין. כל זאת צריכים להעריך אנשי המקצוע.מי הם אנשי המקצוע?1. מאמן\מדריך הריצה- זוהי חוליה חשובה במיוחד, במיוחד עבור הרצים חסרי הניסיון. כמובן שניתן להתאמן לבד, אך לעיתים רץ חסר ניסיון עלול לעמוד מול חומה בלתי נראית ולהיתקל בה. למי שרוצה להתחיל לרוץ, למי שרוצה לעמוד באתגר, ולמי שרוצה לשמור על עצמו- מומלצת הדרכה. הדרכת ריצה כוללת טכניקה נכונה, בניית סרגל אימונים המותאם ליכולת האישית, הדרכה לפעילות משלימה  (אימוני כוח וגמישות) והתאמת תוכנית אימונים עפ"י יכולת ומטרה אישית. כאשר נתקלים ב"חומה"- קושי פיזי או מנטאלי, הגדרת מטרות, התמודדות עם פציעה- המאמן ייתן פתרון בעצמו, או ע"י הפנייה לגורם מתאים.2. רופא המשפחה\אורטופד- במקרה של פציעה, אנו מבוטחים בקופות החולים וזכאים לטיפול במסגרת הביטוח, לכן אין סיבה שלא ננצל זאת. תפקידו של רופא המשפחה לאבחן את הפציעה והוא יכול להפנות לפיזיותרפיה ישירות ללא צורך לפנות לאורטופד, שאליו התורים בד"כ ארוכים ומעכבים את הטיפול המיידי. בפציעות שאינן חמורות (מסוג overload כלומר שבר, נקע חריף, השבתה מוחלטת מפעילות)- רופא משפחה\אורטופד לא מטפל, ובד"כ גם אין לו את הכלים לכך. הוא צריך להפנות להמשך אבחון וטיפול אצל פיזיותרפיסט. אם הרופא שלכם לא מציע לכם טיפול למרות שאתם סובלים מבעיה, בקשו ממנו הפניה לפיזיותרפיה.3. פיזיותרפיסט- פיזיותרפיסטים עובדים במספר מסגרות:ציבורית- בתי חולים ומכוני פיזיותרפיה השייכים לקופות החולים ואליהן ניתן לקבוע תור באמצעות המוקד של הקופה. הביטוח ברוב הקופות מוגבל במידה מסוימת במספר הטיפולים. למסגרת זו ניתן לפנות רק לאחר הפניית רופא משפחה או אורטופד. יתרונות: עלות נמוכה מאוד.חסרונות: טיפול "קצר בזמן", מוגבל מבחינת יחס אישי.פרטית- למסגרת זו ניתן לפנות ישירות. חלק מהקופות מאפשרות השתתפות של כ-80 ₪ מהטיפול במידה ויש הפניית רופא.יתרונות: יחס אישי. ניתן לבחור את איש המקצוע. חסרונות: מחיר. בין 200-300 ₪.פיזיותרפיסט הוא זה שמבצע את האבחנה המדויקת לפציעות מהסוג הנ"ל, ובתהליך האבחון מסתמך בעיקר על בדיקות קליניות. בדיקות אלו משקפות את הנתונים הגופניים, ואת יכולתו של המטופל בפועל לבצע משימות שונות אשר קשורות ישירות לריצה ולפעילויות השונות שאותן מבצע המטופל בשגרת יומו. בתהליך השיקום, הפיזיותרפיסט משתמש באבחון הראשוני ובאבחוני ההמשך כדי לטפל ולבקר את תהליך הריפוי עד להחלמה מלאה. אמצעי הטיפול מגוונים וכוללים הדרכה לתנועה ויציבה נכונה, טיפול במגע (עיסוי, הנעות מפרקים, מתיחות ועוד), אלקטרותרפיה, טייפינג, תרמותרפיה, ובעיקר מתן מסגרת מקצועית, בטוחה ויעילה לתהליך השיקום הטבעי של הגוף. במקרה שזוהה מרכיב בעייתי שלא ניתן להתגבר עליו בעזרת פיזיותרפיה, הפיזיותרפיסט יפנה את המטופל לטיפול אורטופד, נוירולוג, או רופא משפחה.במקרה שדרוש טיפול ממוקד באמצעות עיסוי, או שינויים והנחיות לביצוע האימונים, מומלץ לתאם את המלצותיו מול המעסה הרפואי או מאמן הריצה.4. מעסה רפואי- מעסה בעל ידע רחב בטיפול באמצעות מגע. הטיפול מתמקד בפן מסוים של שיקום- שחרור פאסיבי של רקמות רכות (שרירים ורקמות חיבור). טכניקות הטיפול משתנות ע"י הכשרותיו וניסיונו של המטפל, אך הידע הרפואי שלו צריך להיות רחב על מנת לתאם את הטיפול מול הגורמים השונים. על פי רוב, אבחון מדויק יותר ייעשה ע"י אורטופד או פיזיותרפיסט, וטיפול יעיל ייעשה ע"י פיזיותרפיסט ו\או מעסה רפואי, בהתאם לסוג הפציעה.​

טיפול פיזיותרפיה בחולי סוכרת

סוכרת- חולה סוכרת מוגדר כבעל רמת סוכר של מעל 200 מ"ג\ד"ל או מעל 6.5% ברמת הHbA1c.ב2012, אחוז חולי הסוכרת מכלל האוכלוסיה מגיע לשיאו בגיל 65-85 ונע סביב ה30%. כיום ככל הנראה האחוזים גבוהים יותר אך אין לכך תיעוד.השפעת הסוכרת מתבטאת בשלל תופעות בגוף בשל השפעתה על כלי הדם שנמצאים בגוף ומכאן נזקים לכליות, לרשתית ולמערכת העצבים, וכן בעורקי הלב ומכאן פגיעה בלב או בעורקי המוח ומכאן לשבץ מוחי.שיקום לב ושיקום לאחר שבץ מתבצעים על ידי פיזיותרפיסטים במרכזים לשיקום לב, שיקום נוירולוגי וכן בבית המטופל.בנוסף סובלים חולי סוכרת מזיהומים, בעיות בעיות במערכת העיכול, המין, השמיעה והעור.תופעה נפוצה בעור היא פצעים בכף הרגל שנובעים מירידה בתחושה בכף הרגללצד חיכוך כף הרגל בנעל ובשילוב עם הזנה דמית לקויה שמגבילה את איחוי העור.בעיה זו ניתן לשפר באופן ניכר על ידי מדרסים מיוחדים שאנחנו מתאימים לכף רגל סכרתית.המדרס רך ומפזר את הלחצים שמופעלים על כף הרגל בצורה אחידה, ובנוי בצורה תלת שכבתית המבטיחה שתנועות החלקה וחיכוך שמתרחשות בנעל רגילה בין כף הרגל לרפידה, יעברו לתנועה בין שכבות המדרס.השכבה העליונה עשויה מאריג אנטיבקטריאלי המונע ריחות רעים ומפחית את הסיכון לזיהומים.    הטיפול הראשוני מתמקד באיזון רמות הסוכר באמצעות טיפול תרופתי והתאמה תזונתית.הירידה במשקל חשובה בשל העלאת התנגודת לאינסולין באמצעות תאי שומן בגוף.הטיפול השניוני מתמקד במאפיינים חשובים של אורח חיים בריא ובמרכזם פעילות גופנית סדירה.הפעילות הגופנית משפיעה לטובה על ערכי הסוכר לטווח קצר ולטווח הארוך ולעיתים מסייעת בהורדת מינוני התרופות (ותופעות הלוואי שעלולות להתלוות אליהן).פיזיותרפיסט ומאמן כושר יכולים לסייע מאוד בביסוס אורח חיים פעיל ושמירה על מסגרת אימון סדירה, בטוחה, ומותאמת במיוחד לחולי סוכרת. פעילות שאינה מותאמת עלולה גם לגרום לחוסר איזון ברמות הסוכר ומכאן למצבים של היפוגליקמיה.לקבלת מידע נוסף על תכנית האימון המיוחדת שלנו לחולי סוכרת מלאו את הפרטים בתיבה שבתחתית העמוד או התקשרו דרך כפתור הטלפון שבמעלה העמוד.  

קאדנס ואורך צעד בריצה

​מה משפר יותר את מהירות ריצה- הגדלת הצעד או הגברת קצב הצעדים?מחקר מ-2008 שביצע ניתוח ביומכאני של 3 המקומות הראשונים בריצת 10 ק"מ באליפות העולם באתלטיקה, בדק את אורך ותדר הצעד שלהם. במקום הראשון היה בקלה, במקום השני סיהינה ובשלישי מטאטי. איסוף הנתונים כלל מהירות, אורך צעד, תדר (קצב החלפת) צעד.בק"מ האחרון, הקצב השתנה מ2:42-2:45 לק"מ ל2:30, 2:33 ו2:36. השאלה היא כיצד הרצים שינו את מהירותם?בקלה ביצע זאת ע"י שינוי התדר מ190 לדקה לקצב מסחרר של כ216 צעדים, כל זאת תוך שמירה פחות או יותר על אותו אורך הצעד. בעצם הוא הגביר את מהירותו בעזרת הגברת קצב הצעדים.לעומתו, סיהינה הראה תבנית מעניינת. בשלושת הסיבובים האחרונים הוא הגביר מעט את תדר הצעד, ובסיבוב האחרון הגדיל משמעותית את אורך הצעד- הפוך מבקלה. האחרון, מטאטי, לו היה אורך הצעדים הקצר מבין השלושה, הגדיל משמעותית את אורך הצעד שלו בשלושת הסיבובים האחרונים על מנת להגביר את המהירות. מה שבאמת מעניין זה שבשני הסיבובים האחרונים, תדר הצעד שהיה הגבוה ביותר לאורך הריצה כולה ירד מעט, נתון זה מרמז על כך שהוא סבל מעייפות משמעותית, והגדלת הצעד היתה בעצם פיצוי על הירידה בתדר הצעד. התוצאה הסופית הייתה שמירה על המהירות הכללית ולא הגברה שלה כמו השניים האחרים.מה כל זה אומר? לשלושה רצים שונים היתה דרך שונה לרוץ את אותו מרוץ ולהגביר את מהירותם ברגע המתאים. מעניין שהם בחרו להגביר את הפקטור שהיה הנמוך ביותר לאורך רוב המרוץ. במקרה של בקלה, תדר הצעד היה נמוך- אז הוא הגביר אותו באופן דרמטי. למטאטי היה אורך צעד קצר- אז הוא הגדיל אותו בק"מ האחרון. סיהינה היה בתדר ואורך צעד ממוצע בשניהם, ולכן הוא פשוט הגביר קצת מכל אחד משניהם. נראה כאילו הרצים בחרו באופן לא מודע "לתת מנוחה" לאחד הפקטורים, ולהשתמש בו ברגע המתאים.סוגיה זו מעלה הרבה שאלות, אך לפני שנעלה אותן נבחן מחקר מעניין נוסף.מחקר מעניין של סאלו מ-2010 בשם "ספרינט עלית: האם אתלטים מסתמכים בריצה על תדר (קצב) הצעד או אורך הצעד?"במחקר זה בחנו תחרויות 100 מטר ברמה עולמית וחישבו אורך ותדר צעד של מיטב הרצים. מה  שהם מצאו היה מעניין מאוד.נראה שספורטאים מסוימים נטו להגדיל את אורך הצעד ואילו ספורטאים אחרים העדיפו להגביר את תדר הצעד.כפי שנראה במאמר הקודם בו בקלה מול סיהינה ומטאטי אשר אימצו קומבינציות שונות של אורך ותדר, כך גם נמצא בספרינטרים. חלקם התבססו על אורך או תדר באופן מובהק ואחרים "איזנו" בין שני מרכיבי המהירות הללו.החוקר סובר כי הבדלים במערכת העצבים או יכולת הפקת כוח יכולים להסביר מדוע אתלטים מסוימים מסתמכים על צעדים ארוכים או על צעדים מהירים. ספרינטרים חזקים שיכולים להפיק כוח רב בכל צעד ככל הנראה ירוצו בצעדים גדולים, ואילו ספרינטרים בעלי יכולת שליטה גבוהה בהחלפת הרגליים ובשנוי מצב השריר מכיווץ להרפייה, יסתמכו יותר על מערכת העצבים וירוצו עם יותר צעדים למרחק נתון. כמובן ששילוב של תדר ואורך צעד גבוה כפי שיש לאוסיין בולט למשל הוא זה שעושה אותו כ"כ מהיר. רגליו ארוכות וחזקות מאוד והוא מבצע כ44 צעדים ל100 מ' בהשוואה לרצי עלית אחרים שמבצעים כ42 צעדים. (הערת המתרגם- נ.ק.)המלצת החוקר עבור הספרינטרים היא להתמקד במשתנה הדומיננטי שלהם, במיוחד ככל שעונת התחרויות מתקרבת. כלומר ספרינטרים שמתבססים על אורך צעד צריכים לשמור על כוח שרירים ותנועתיות טובה במפרק הירך וספרינטרים שמתבססים על תדר צעד צריכים לשמור על מערכת עצבים מאומנת וחדה ככל האפשר ובמיוחד על מרכיב הכיווץ-הרפייה של השריר.אין הכוונה באמור לשכוח את המרכיב הלא-דומיננטי של האתלט, מאחר שלא ניתן לפצות על ירידה לא פרופורציונלית באמצעות המרכיב הדומיננטי.תורגם ונערך ברשות מתוך הפוסט של סטיב מגנס באתר The Science of Running:References:Salo et al. (2010) Elite Sprinting: Are Athletes Individually Step Frequency or Step Length Reliant?Medicine and Science in Sport and ExerciseEnomoto et al. (2008). Biomechanical analysis of the medalists in the 10,000 metres at the 2007 WorldChampionships in Athletics, New Studies in Athletics

פיזיותרפיה לסטריאוטיפים

​לחדרו של אביב הפיזיותרפיסט נכנסה מטופלת שמנה (פוליטיקלי קורקט- סובלת מעודף משקל).אביב ביצע עימה היכרות קצרה וביקש את ההפניה מהאורטופד. בהפניה תואר בקצרה כי המטופלת סובלת מכאבי ברכיים (אבחנה אורטופדית- דלקת פרקים ניוונית- OA) מזה שנה, ומציע טיפול פיזיותרפי הכולל טיפולי אולטרה סאונד. בצד הדף רשומה אבחנה רפואית בשם Obesity.אילו שאלות ישאל את המטופלת? איזו בדיקות יבצע אביב על מנת לאשש את האבחנה הדקה של עמיתו האורטופד? האם תהליך הסקת המסקנות שלו יכלול את כל הגורמים המשפיעים על כאב הברך במידה הסטטיסטית המתאימה?דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה והמחבר של "לחשוב מהר, לחשוב לאט" כנראה יהמר שברגע שאביב רואה מטופלת שמנה, ורואה אבחנה מקצועית בשם "משקל יתר"- הוא יתעלם או יקטין את חשיבותם של הגורמים האחרים.בבלוג של שרונה ראובני ("שרונה יוצאת מהארון")  מתוארת סיטואציה דומה שהביאה אותה כמעט לניתוח ללא בירור מעמיק של כלל הגורמים לתלונתה (החזר ושטי).מתוך הבלוג: "אני סובלת בשנים האחרונות ממחלת ההחזר הושטי (רפלוקס)... מאז שאובחנה הבעיה אני מטופלת בידי רופאת אף אוזן גרון מצוינת והיא הפנתה אותי לפני זמן מה לגסטרואנטרולוגית שתבדוק מה הסיבה לבעיה הזו. חצי שנה חיכיתי לתור לרופאה הזו ברעננה, שכל מי שהזכרתי את שמה בפניו הילל ושיבח. חצי שנה זה לא הרבה לחכות למומחה מדרגה ראשונה. לבסוף הגיע היום הקסום ונכנסתי למשרדה עם מכתבים מהרופאים שלי ותקווה שסוף סוף יגמר הסבל הזה. שתי דקות מאוחר יותר נזרקתי משם עם הפניה לניתוח קיצור קיבה באיכילוב."בספרו כהנמן מתאר 2 ערוצי חשיבה בהם אנו מתנהלים.מערכת 1- היא מערכת אינטואיטיבית הפועלת באופן אוטומטי ובמהירות, תוך השקעת מאמץ מועט אם בכלל, וללא תחושה של שליטה רצונית.מערכת 2- היא מערכת מבוקרת ומחושבת, אשר מקצה קשב לפעילויות מנטאליות מאומצות הדורשות זאת. פעולותיה מקושרות לחוויה סובייקטיבית של סוכנות (רצון חופשי), של בחירה ושל ריכוז.כהנמן מסביר כי על פי רוב, מערכת 1 היא השולטת בדפוסי החשיבה וההתנהלות שלנו. היא מושפעת בקלות ממצבי רוח, לחץ, מידע מוקדם ואמונות, ובעצם כל דבר. אף על פי כן יש לה יכולת מרשימה לפעול במהירות ובדיוק יחסי, והיא לא גוזלת משאבים כמו זמן ואנרגיה. מערכת 2 היא מערכת קרה ומבוקרת, אשר פועלת בעיקר כאשר דורשים ממנה לפעול והיא אחראית על משימות חשיבה מורכבות אשר דורשות זהירות וחשיבה סטטיסטית. עצלות היא האויב של מערכת זו. בהמשך הספר מתייחס כהנמן לניסויים סטטיסטיים וחברתיים אשר ממחישים עד כמה נוחים המחשבה ושיקול הדעת שלנו להשפעה ולהטייה (BIAS). בחרתי להתייחס לשני מושגים חשובים מתוך הספר הממחישים עד כמה קל לנו כאנשים (וקלינאים- נ.ק.) לטעות או להיות מושפעים מהטיות אלו.קלות קוגניטיבית- "כיצד אתה יודע שטענה מסוימת נכונה? אם יש לה קשר חזק – לוגי או אסוציאטיבי – לאמונות או להעדפות אחרות שלך, או אם היא מגיעה ממקור שאתה נותן בו אמון ומחבב אותו, אתה תחוש קלות קוגניטיבית. הצרה היא שייתכנו סיבות נוספות לתחושת הקלות שלך, ובכללן (למשל) איכות הגופן והקצב המושך של המילים- ואין לך דרך פשוטה להתחקות אחר המקור לרגשותיך...(רק) כשיש לאנשים מוטיבציה חזקה לעשות זאת, הם מסוגלים להתגבר על חלק מהגורמים השטחיים שיוצרים אשליות של אמת..."סטריאוטיפיזציה- "אחד ממאפייניה הבסיסיים של מערכת 1 (האינטואיטיבית- נ.ק.) היא הייצוג של קטגוריות באמצעות נורמות ואבות-טיפוס. כך אנחנו חושבים על סוסים, על מקררים ועל שוטרים; בזיכרוננו קיים ייצוג אחד או יותר של חבר "רגיל" מכל אחד מהקטגוריות הללו. כאשר הקטגוריות הן חברתיות, הייצוגים נקראים סטריאוטיפים. ישנם סטריאוטיפים שגויים באופן ממאיר, (...) אך לא ניתן להתעלם מהעובדות הפסיכולוגיות: סטריאוטיפים נכונים וכוזבים הם דרכנו לחשוב על קטגוריות."בסיטואציה המתוארת למעלה, רואה אביב מטופלת שמנה. הוא לא רואה מטופלת עם חולשת שרירי אגן, או מטופלת עם הגבלת טווחי תנועה בשוק. אביב נפגש בדיוק אתמול עם מטופלת שמנה שסבלה מכאבים בברך, וקרא תקציר מאמר על הקשר בין OA לבין עודף משקל, והופ... הסטריאוטיפ השתלט, והתמונה בראשו כבר נצרבה: עודף המשקל לוחץ את עצם הירך לשוק ונוצר חיכוך בין העצמות, אשר גורם לדלקת מפרקים וכאבים. המטופלת טרם הוציאה מילה מפיה וכבר גורלה נחרץ. אין ברירה, היא חייבת לרזות על מנת לשפר את מצבה.אביב סובל מקלות קוגניטיבית, והמטופלת שלו נפגעת מכך.אם אביב היה יכול לשים בצד את גורם המשקל, התהליך האידיאלי היה פועל בסדר הבא:-היכרות עם המטופלת>-קבלה סובייקטיבית (תיאור המטופל את הבעיה ממנה הוא סובל)>-קבלה אובייקטיבית (בדיקות קליניות אשר מאששות\מפריכות את חשד המטפל על פי החלק הקודם)>-סיכום הממצאים ושקלול משקלם באבחנה הקלינית על פי ממצאים סטטיסטיים מקובלים בספרות וכן ניסיון המטפל.>-המלצות וטיפול.אביב הגיע לשלב האחרון לפני שהתחיל עם הראשון.סביר להניח כי מי שסובל מעודף משקל מודע לכך היטב, ולא שלם לגמרי עם מצבו. ייתכן והמטופלת ניסתה לפתור זאת בדרכים שונות ונכשלה פעם אחר פעם. מבחינת מטופלת זו- הדרך לירידה במשקל היא דרך ללא מוצא. ואולם ידוע כי עודף משקל הוא לא הגורם לדלקת פרקים. הסיבות שונות ומגוונות, ויש הסובלים מOA ללא עודף משקל וגם להיפך. עודף משקל הוא רק חלק מתוך מגוון גורמים אשר מחריפים את תופעות הלוואי של OA . אם יבחר אביב לפנות למטופלת ולהסביר לה את מגוון הגורמים ודרכי הפעולה שניתן לפעול בהם, ולהדגיש את חשיבותם של הדרכים שבהן היא יכולה לחולל שינוי במצבה- ייתכן ותרתם ותהיה חלק פעיל ומרכזי בשיקומה, וידוע לנו כמה זה נחוץ להצלחת הטיפול.כך גם הציעה שרונה מהבלוג: "מסתבר שבקופות חולים אחדות (אולי בכולן? לא יודעת) רופאים מקבלים הנחיה מלמעלה לדבר עם חולים שמנים על עודף המשקל שלהם. אני אומרת, גם אם יש הוראה מלמעלה יש דרך לעשות דברים, ויש טיימינג וטאקט. אפשר למשל, בזמן בדיקה שגרתית ובלי שום בעיה בוערת, לשאול על הרגלי התזונה וההתעמלות של המטופל ולהציע טיפים ורעיונות לשיפור. בלי לתקוף, בלי להטיף, ורק בצורה של דיאלוג, לא מונולוג."ציטוט לסיום: "אלוהים תן לי את האומץ לשנות את מה שאפשר, את הכוח לקבל את מה שאי אפשר לשנות ואת החוכמה להבדיל בין השניים." -סנט פרנסיסהפיזיותרפיסט אמנם אינו אלוהים, אך יש בכוחו לתת את הכוח והאומץ הדרושים על מנת לחולל שינוי אמיתי במטופל. פעמים רבות המטופל עצמו לכוד בסטריאוטיפ. הוא אינו מאמין שיש ביכולתו לשבור את חומת הסטריאוטיפ מכיוון שכל חייו התייחסו אליו ככזה, או מכיוון שקיבל את הרושם הזה ממקור מידע מוטעה.לעתים אף נוח לו לחשוב כי אין ביכולתו לשבור את החומה (כבר הזכרנו שעצלות היא האויב של מערכת 2 המבוקרת).תפקידו של הפיזיותרפיסט הוא לתת בסיס נוח ואמין למטופל לשפעל את מערכת הבקרה של המטופל, ולתת לו כלים מעשיים ליצור שינוי אמיתי במצבו. ביסוס סטריאוטיפים כמו מבנה גוף, משקל, גיל או כל טייפ קאסט אחר הוא האויב הגדול של הרפואה.ועוד מילה: הפוסט הנ"ל מדבר על טיפול פיזיותרפי, אך גם ניתן להחליף את שמות התואר- רופאים, מאמני כושר, פסיכולוגים ושאר נותני השירות בתחום הבריאות ובכלל- המפתח להצלחה שלנו במקצוע תלויה בלקוח שלנו- המטופל. כשמטופל פונה לעזרה, חובתנו להקשיב לו. הקשבה, כבוד ואמפתיה הם הבסיס לאבחון וטיפול יעיל ואיכותי.קישור להרצאה של פרופ' דניאל כהנמן קישור לכתבה בבלוג "שרונה יוצאת מהארון" 

צמצום פציעות

"תגיד, ריצה לא דופקת את הברכיים?""כל פעם שמגיעה עלייה, אני מסתובבת 180 מעלות, או פשוט מתייאשת מהריצה ועוברת להליכה""אני לא צריך לחזק את הרגליים, אני רץ 3 פעמים בשבוע 40 דקות"אוסף המשפטים שלפניכם נשמע מוכר? מזדהים עם אחד מהם?בהמשך לפוסט שכתבתי על ריצה בחוץ או על מסילה, אני רוצה להציע לכם לבנות את הריצה שלכם בצורה טובה יותר.בריצה, בשונה מהליכה, תבנית התנועה מייצרת עומס על כל רגל של פי 5 ממשקל הגוף. נשמע המון, נכון?זה בהחלט משקל רב. אבל יש לנו את היכולת לשלוט על האופן שבו נחלק את העומסים על הגוף ועל הסביבה.ניתן לחלק את מרכיבי הגוף שמשפיעים על התנועה לשניים:רקמה פאסיבית- הכוללת רקמת עצם, סחוס, ורצועות, היא זו שנותנת את בסיס וגבולות התנועה, וקשה לשנות ולהשפיע על צורתה, הרכבה, נפחה, ושלמותה (במקרה והיא נפגעת).רקמה אקטיבית- כוללת את מערך השרירים, הגידים והעצבים. רקמה זו מאפשרת שליטה רבה באופי התנועה על מרכיביה השונים, והיא גמישה, ניתנת לשינוי והתאמה על פי צרכי הגוף. התאוששות השריר מנזקים היא גדולה בהרבה משאר הרקמות.עפ"י חלוקה זו ניתן להבין שאם אנחנו רוצים לשפר את הריצה (או כל פעילות גופנית אחרת) תוך שמירה על הגוף, עלינו לתרגל את מערך השרירים והעצבים.תרגול של מערכת זו לוקח את הריצה למקום בו הרקמה האקטיבית היא זו שמכוונת את התנועה, והגבולות של תנועה זו הם בטוחים יותר, יעילים יותר, וניתנים לחידוש וריפוי מהיר יותר. מאידך, אם נסתמך בעיקר על המערכת הפאסיבית, הסיכון לשבירת הגבולות (דהיינו- פגיעה בסחוס, רצועות, עצם) ובזבוז אנרגיה, גבוה יותר.אז איך עושים את זה??1. חיזוק השרירים באמצעות משקולות ו\או משקל גוף- נכון שהשרירים עובדים בריצה, אבל אם יש חוסר איזון שרירי, או חולשה, הגוף "בוחר" להשתמש בחלקים החזקים שלו- קבוצות שרירים מועטות (ואז הסכנה היא לפציעות בגיד או בשריר) או גרוע מכך- שימוש במערכת הפאסיבית (שכבר ציינו שהתאוששותה איטית ומוגבלת).לכל ענף ספורט יש את תרגילי החיזוק הרלוונטיים לו, ולכן כדאי להתייעץ עם מדריך ריצה איזה תרגילים לבצע, באיזה מינון, וכיצד לבצע אותם בצורה נכונה.2. הגמשת השרירים- על מנת למתוח את גבולות התנועה, להפחית התנגדות שרירים מקוצרים, ולהפחית את העומסים שהם יוצרים על המערכת הפאסיבית (שרירים מחוברים למערכת השלד. כאשר הם מגבילים תנועה, הכוח עלול לעבור למפרקים וליצור שם נזק).על מנת לשפר את הגמישות יש למתוח את השריר הרלוונטי בין 30 ש-דקה, וכמובן שבצורה מדוייקת ובטוחה, ללא מאמץ או כאב. אם תמתחו חזק מדיי ייתכן ותגרמו לתוצאה הפוכה, או אפילו נזק. יוגה ופילאטיס הן שיטות מומלצות למטרה זו.3. שיפור מערך השריר-עצב- מערכת העצבים והקשר שלה לתנועה הוא החלק המסובך ביותר להבנה. בגדול אפשר לומר שהיא המפקד על כל המערכות. מפקד שאינו מתקשר עם חייליו, או ההיפך, יוצרים ביצוע משימה לקוי ואף מסוכן. לכן יש לחזק את הקשר הזה ולהעמיד אותו מול משימות שונות ומגוונות, ולתרגל אותם שוב ושוב, במקביל ל"משימה העיקרית"- הריצה.תרגול של מערכת זו כולל תרגילי שיווי משקל, קואורדינציה, טכניקה (שעליה ארחיב בהמשך), ותרגילי ריצה וקפיצה שונים, וכן ביצוע של ספורט משלים- משחקי כדור למיניהם, ריקוד, ובעצם כל פעילות גופנית שכוללת עמידה על הרגליים. ככל שנעשיר את האוצר התנועתי שלנו, כך הקשר בין המפקד (עצבים) לחיילים (השרירים) יהיה טוב יותר.עכשיו אתם בטח אומרים לעצמכם "אבל אני לא אוהב לעשות את כל הדברים האלה, ובכלל, למי יש זמן לכל זה. אולי לא כדאי לרוץ בכלל...."ובכן.. נכון שהדברים לוקחים זמן ובעיקר תשומת לב, אבל בענפי ספורט שמותחים את היכולת לקצה, חשוב להבין ולחשוב על הדרך בה מבצעים את הספורט, כדי למנוע פציעות ולמצות את היכולת שלנו (בזה זה מסתכם, לא?)אימון ריצה יכול לכלול את כל המרכיבים שמצוינים בפוסט זה אפילו בשעה. החכמה היא השילוב הנכון בין כל המרכיבים, סדר התרגול, והמינון.בהמשך הדרך, כאשר יש הבנה והיכרות עם המרכיבים ודרך הביצוע שלהם, ניתן לשלב את התרגול בחיי היומיום- בעבודה, במשחק עם הילדים, במקלחת, ובעצם בכל זמן שיכול להתאים. וכך הפעילות הגופנית תהפוך לאט לאט לחלק בלתי נפרד מחיים בריאים.​

...
...

  כתבות מהמדיה​

  מאמרים

כל השיטות לטיפול בכאב - ללא תרופות

 

סובלים מכאב שרירים או מכאבים בעקבות פציעת ספורט? רגע לפני שאתם פונים לטיפול תרופתי - 3 שיטות מוכחות לטיפול בכאב

 

 

פציעות ריצה נפוצות - פגיעות שרירים וגידים

 

כשהציעו לי לכתוב על פציעות ריצה נפוצות התלבטתי איך להציג אותן: מזווית ראיה מדעית, אישית, או זו של מטופלים? החלטתי ללכת על האופציה האחרונה – מהזווית שלכם.

 

 

Enter your text here

Enter your text here

פיזיותרפיה | Keep on Moving

טיפול, שיקום ומניעת פציעות ספורט, עבודה ותאונות

052-8245827

GlobalEx         טל: 03-6760602

ת.ד. 7639, רמת גן מיקוד 52176

צרו קשר

שלח

שדה חובה

תודה רבה!

הטופס נשלח בהצלחה.

 

שדה חובה

שדה חובה

שדה חובה

לתיאום תור או קבלת פרטים

052-8245827

השאירו פרטים ונחזור בהקדם

קליניקה - מושב ירקונה

מרכז הוד השרון

דרך רמתיים בהוד השרון בין רחובות אפק לז'בוטינסקי מצד ימין. בכניסה לחצר הקליניקה שלט משק 27​

קליניקה - מושב סתריה סמוך לרחובות

דרך כביש 40, צפון מזרח לעיר רחובות.

להוראות הגעה ניתן ליצור קשר

 

טלפון: 052-8245827

דוא״ל: nirkriger@gmail.com

P

P